פרק כה, א
בהר סיני. סמך מקלל לבהר סיני לפי שבסיני שמעו לא תשא ונזדעזע כל העולם, וזה שמע ולא נזהר. ועוד כדאיתא בקידושין (עא, א) שם בן ארבע אותיות חכמים מוסרים אותו לתלמידים פעם אחת בשבוע, לכך סמך לו שמיטה.

פרק כה, ה
ענבי. ב' במסורה. ואת ענבי נזירך לא תבצר. ענבימו ענבי רוש (דברים לב, לב). שאם תבצור בשביעית יהיו ענבי רוש, שבעון שביעית גלו ישראל.

פרק כה, ט
בחדש השביעי. חסר יו"ד כלומר ששבע במצות.
תעבירו שופר בכל. ראשי תיבות שבת. לומר דוקא תקיעת יובל שהוא בב"ד דוחה שבת.

פרק כה, י
דרור. עולה כמנין ת"י. רמז כמנין "דרור" שנים היו דרורים בארץ, משנבנה הבית.

פרק כה, יא
לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה. וזרע לא תזרעו (ירמיה לה, ז) בבני יונדב בן רכב, שאביהם צוה להם ולא תזרעו וקיימו דבריו נאמר בהם (שם שם, יט) ולא יכרת איש ליונדב בן רכב עומד לפני כל הימים. אבל ישראל. שצום הקב"ה ולא תזרעו ולא קיימו, נאמר בהם (שם טו, א) שלח מעל פני ויצאו.
ספיחיה. ב' במסורה. ולא תקצרו את ספיחיה. תשטוף ספיחיה עפר ארץ (איוב יד, יט). והיינו דאיתא בתוספתא בשביעית פורץ אדם כרמו וסותר גדרו. והיינו דכתיב אבנים שחקו מים תשטוף ספיחיה עפר ארץ, שאפילו אם יש לו גדר אבנים ישחקנו. ואף אם בא על שדהו שטף מים לא יגדור אותה.
נזריה. ב' במסורה. ולא תבצרו את נזריה. ואידך זכו נזיריה משלג (איכא ד, ז). רמז סחור סחור אומרים לנזירא לכרמא לא תקרב. זכו נזיריה, שלא תבצרו נזיריה.
שבעים שמיטות ויובלות בטלו ישראל בארץ וכנגדם גלו שבעים שנה. וזו היא וטמאה שבועים (לעיל יב, ה) "שבעים" כתיב חסר, וכתיב בתריה כנדתה, על כן היו כנדה דכתיב (איכה א, יז) סביביו צריו היתה ירושלים לנידה ביניהם, כמנין "נידה" דיום אחד של שנה האחרון חשוב שנה.

פרק כה, יג
איש אל אחוזתו. וסמיך ליה וכי תמכרו ממכר לעמיתך. לומר נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות. ועוד סמך אל תונו איש לאחוזתו לומר שגם הקרקע יש בו אונאה עד כדי דמיו.

פסוק יד
קנה. ג' במסורה. או קנה מיד עמיתך. ותרי גבי דוד לא כי קנה אקנה (ש"ב כד, כד. דה"י א' כא, כד) כשקנה הגורן מארונה, דאע"ג דדרשינן (בתו"כ) או קנה מיד עמיתך שתקנה מיד ישראל ולא מיד גוי, אעפ"כ קנה דוד הגורן מארונה כיון שלא היה יכול לקנות מישראל.
אל תונו איש את אחיו. וסמיך ליה במספר. לומר לך דבר שבמדה ובמנין ומשקל אין בו אונאה:

פרק כה, יז
איש את עמיתו. ויראת. סופי תיבות שתות. לומר לך שאונאה עד שתות.
אני ה' אלהיכם. וסמוך ליה ועשיתם את חקתי. יעשה המצות לשם פועלם.

פרק כה, יט
וישבתם לבטח. בטח בא"ת ב"ש שנ"ס שחשבון שנ"ס עמד הבית וישבו בטח.

פרק כה, כג-כד
כי גרים ותושבים אתם עמדי. וסמיך ליה ובכל ארץ אחוזתכם. לומר שבכל מקום שגלו שכינה עמהם.

פרק כה, כח
מצאה. ב' במסורה. ואם לא מצאה ידו. ואידך גם צפור מצאה בית ודרור קן לה (תהלים פד, ד). פירוש, אם לא מצאה ידו שאינו יכול לגאול ישאיר ביד לוקח עד שנת הדרור. וזהו מצאה בית ודרור, שבשנת דרור ימצא ביתו.

פרק כה, לד
ושדה. ב' במסורה. ושדה מגרש עריהם לא ימכר. ואידך ושדי תרומות (ש"ב א, כא). היינו דאמרינן בערכין (לג, ב) ושדה מגרש עריהם לא ימכר, פירוש לא ישונה. וכמו כן שדי תרומות לא ישונה, כדכתיב (שם) אל טל ואל מטר.

פרק כה, לו
וחי אחיך עמך. וסמיך ליה אל תקח מאתו נשך ותרבית. רמז שכל המלוה ברבית אינו חי. וכן הוא אומר (יחזקאל יח, יג) בנשך נתן וגו' וחי לא יחיה. נשך בגימטריא זה נחש. לעתיד לבא אין נחש מתרפא כדכתיב (ישעיה סה, כה) ונחש עפר לחמו, כן הלוקח רבית לא יחיה.

דבר אחר:
שדומה רבית לנחש שנושך כנחש. רבית עולה תרי"ב ששקול כמו תרי"ב מצות.

פרק כה, מ
כשכיר. ב' במסורה. כשכיר כתושב יהיה עמך. ואידך עד ירצה כשכיר יומו (איוב יד, ו). רמז למה שאמרו חכמים (בבא מציעא י, א) פועל חוזר אפילו בחצי יום. פירוש כשכיר יהיה עמך עד שירצה ואפילו ביומו אם ירצה יחזור.

פרק כה, מה
הולידו. ב' במסורה. אשר הולידו בארצכם. ואידך אשר הולידו בנים בתוככם ביחזקאל (מז, כב) בענין חלוקת הארץ. שציוה ליתן לגרים בארץ שאף על פי שבביאת הארץ לא נטלו גרים חלק בארץ, לעתיד לבוא יטלו חלק בארץ.

פרק כה, מו
והתנחלתם. ב' במסורה. והתנחלתם אותם לבניכם. והתנחלתם את הארץ (במדבר לג, נד). וזהו שאמרו חכמים (קידושין כב, ב) דעבד איתקש לקרקעות לקנותו בכסף בשטר ובחזקה.

פרק כה, מט
בן דדו. חסר וי"ו. אותיות בן דוד.

פרק כה, נא
אם עוד רבות בשנים. רבות בגימטריא יוצא בגרעון כסף.

פרק כה, נב
שניו. ג' במסורה. כפי שניו ישיב את גאולתו. ורב שיהיו ימי שניו (קהלת ו, ג). מספר שניו ולא חקר (איוב לו, כו). פירוש כפי שניו, בין אם הם רבים כדכתיב ורב שיהיו ימי שניו או מעטים כדכתיב מספר שניו, דהיינו מועטים כמו מתי מספר (בראשית לד, ל) לעולם ישיב גאולתו.
י"ד פעמים כתיב יובל בפרשה כנגד י"ד יובלות שהיו בארץ עד שגלו בימי הושע בן אלה. וי"ט פעמים גאל יגאלנו וגאל כנגד י"ט ברכות. לכן צריך להסמיך גאולה לתפלה.