פרק כו, א-ב
ופסל. הפ"א עקומה, לומר לך המודה בעבודת כוכבים כאילו כופר בכל התורה כולה שניתנה מנשיקות פיהו של הקב"ה.
את שבתותי תשמורו. סמך לעבודת כוכבים ששקול שבת כנגד עבודת כוכבים. וסמך לו ואת מקדשי תיראו שאין בנין בית המקדש דוחה שבת.
את שבתותי תשמרו. הרי שכתב שמירה אחר השבת. שמור את יום השבת (דברים ה, יב) הרי שמירה לפניו, שצריך שמירה בין מלפניו ובין מלאחריו תוספת מחול על הקדש.


פרק כו, ג
אם בחקותי תלכו. בגימטריא עמלים דברי תורה.
סמך אם בחקותי לשבת (לעיל כו, ב) ועבודה זרה (שם, א) לומר ששקולים הם ככל המצות והחקים. ועוד סמך שבתותי לונתתי גשמיכם בעתם דהיינו בלילי שבתות.
אם בחוקתי תלכו. ראשי תיבות אבת שתלכו בדרכי אבות.
בחוקתי תלכו. היא היראה וכתיב (ישעיה לג, ו) יראת ה' היא אוצרו. אם תמלאו את אוצרותי אמלא אוצרותיכם, יפתח ה' לך את אוצרו הטוב (דברים כח, יב).
ועשיתם אתם. אותיות אמת. אי נמי שתתעסקו בתורה דכתיב ביה עשייה, שכל טוב לכל עושיהם (תהלים קיא, י).
עשרה פסוקים מ"אם בחקותי" עד "ואולך אתכם קוממיות" כנגד עשרה ברכות שבויתן לך וכנגד עשרת הדברות.

פרק כו, ה
לשבע. ד' במסורה. הכא ואכלתם לחמכם לשובע. ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע (לעיל כה, יט). ואידך בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשובע (שמות טז, ג). ואידך צדה שלח להם לשובע (תהלים עח, כה). בכולן מזכיר שובע על הלחם או על הפירות בשביל שהוא כתוב על מקום ישוב. אבל כשהיו במדבר אומר צידה שלח להם לשובע, שהוצרך ליתן כל צידתם לשובע.
לשובע בגימטריא אפילו אוכל קימעה.

פרק כו, ו
שלום. אותיות לשמו ששמו שלום.

פרק כו, ח
ורדפו מכם חמשה. בגימטריא חלשים שבכם.
רבבה. ד' במסורה. ומאה רבבה ירדפו. אחותינו את היי לאלפי רבבה (בראשית כד, ס). רבבה כצמח השדה (יחזקאל טז, ז). ושנים יניסו רבבה (דברים לב, ל). שהתפללו עליה שיהיה זרעה מאותם שנאמר בהם רבבה כצמח השדה, ורבבה ירדפו.

פרק כו, ט
ופניתי אליכם. ופנ"י ת"י, שת"י שנים שעמד הבית היו פני שם, כדכתיב (מ"א ט, ג) והיו עיני ולבי שם כל הימים, אבל לאחר שגלו אנה פנה דודך (שה"ש ו, א).

פרק כו, י
ונתתי משכני. מנין שנים של משכנ"י עמד בית שני. וסמיך ליה ואכלתם ישן שבזכות בית המקדש בא השובע.

פרק כו, יב
והתהלכתי. ב' במסורה. והתהלכתי בתוככם. והתהלכתי באמתך (תהלים כו, ג). בזכות והתהלכתי באמתך והתהלכתי בתוככם.

פרק כו, יג
קוממיות. תגין על הקו"ף שעתידים להיות קומתן מאה אמה. ולמאן דאמר ר' אמה לכך יש בה שני תגין. מאם בחקתי עד קוממיות (כו, ג_יג) כל הא"ב חוץ מסמ"ך ופ"א. וכן בויתן לך (בראשית כז, כח) חסר סמ"ך ופ"א כי אין שטן ולא אף וקצף ונגף ואנף בברכות אלו.

פרק כו, טז
ואכלהו. ג' במסורה. ואכלוהו אויביכם. ואכלוהו במקום קדש (ויקרא כד, ט). ואכלוהו ויכלוהו (ירמיה י, כה). פירוש, אני אמרתי אכלוהו במקום קדוש שתשמרו מצותי ותשארו בארץ במקום קדוש. ואתם לא עשיתם כן, ע"כ ואכלוהו ויכלוהו ואת נוהו השמו ואכלוהו אויביכם.

פרק כו, יז
ורדו. ב' במסורה. ורדו בכם שנאיכם. ואידך ורדו בנוגשיהם (ישעיה יד, ב). עכשו שלא זכיתם ורדו בכם שונאיכם.

פראק כו, יח
ואם עד אלה. סופי תיבות מדה. שאמדוד לכם מדה במדה.

פרק כו, יט
את גאון. בגימטריא זה המקדש.
את גאון עזכם. בגימטריא זה ירושלם.

פרק כו, כא
כחטאתיכם. בגימטריא בין בשוגג בין במזיד.

פרק כו, כה
נקם. ב' במסורה. נקם ברית. נקם אחת משתי עיני (שופטים טז, כח) גבי שמשון, כדאיתא בסוטה (י, א) שעברו פלשתים על שבועתם. וזהו נקם ברית, דהיינו שבועה, בשביל השבועה שעברו ואנקמה נקם אחת.

פרק כו, לג
ואתכם אזרה. הזי"ן עקומה, לומר לך שנתתי לכם ארץ ז' עממין, ולקיים התורה חצבה עמודיה שבעה (משלי ט, א) ואתם שבעה תועבות בלבכם (עפ"י משלי כו, כה) לכן אתכם אזרה.
והריקותי. ב' במסורה. הכא והריקותי אחריכם חרב. ואידך והריקותי לכם ברכה עד בלי די (מלאכי ג, י). אני אמרתי והריקותי לכם ברכה עד בלי די, ואתם לא רציתם לקיים מצותי על כן והריקותי אחריכם חרב.

פרק כו, לז
ורדף. ג' במסורה. וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורדף אין. ואידך כלו אוהב שוחד ורודף שלמונים (ישעיה א, כג). ואידך אפרים רועה רוח ורודף קדים (הושע יב, ב). בשביל שהם רודף שלמונים ורודף קדים על כן וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורודף אין.
ו' פעמים כתוב בפרשה עון עונם, וכנגדם גלו ו' פעמים, ג' ע"י סנחריב וג' ע"י נבוכדנצר.

פרק כו, מב
וזכרתי את בריתי יעקוב. ביצחק לא כתיב ביה זכירה לפי שאפרו צבור ומונח לפני הקב"ה. האבות מנויין למפרע. אומר הקב"ה אני זוכר מאין באתם ומונה וממשמש היחס עד למעלה, עד בן יעקב בן יצחק בן אברהם. בכולם כתיב "אף" חוץ מיעקב שהיתה מטתו שלימה ולא יצא ממנו פסולת.
וזכרתי. הפסוק מתחיל בזכירה ומסיים בזכירה שלעולם יזכור זכות אבות.
אברהם נקרא עבדי כדכתיב (דברים ט, כז) זכור לעבדיך וסמוך ליה לאברהם.
וכן ביעקב כתיב (ישעיה מד, א) יעקב עבדי, מה שאין כן ביצחק.
לפי שאברהם ויעקב קיימו המצות בין בא"י בין בחו"ל מה שאין כן ביצחק.
אברהם ויעקב הוזכרו ראש לאבות ויצחק לא הוזכר בשום מקום בראש, לפי שרצה לומר לעשו הוה גביר לאחיך (בראשית כז, כט) לעשותו ראש ליעקב.

פרק כו, מג
והארץ תעזב מהם. זיי"ן עקומה שז' שנים נתקיים בא"י גפרית ומלח. מתחילת התוכחה עד געלה נפשם ש"ץ תיבות כנגד ש"ץ שנים שחטאו עשר השבטים. ובכולן לא הוזכר בהם השם לפי שאמרו אין להם חלק באלהי ישראל ולכך כתיב בדברי הימים (א' טז, טז) ושבועתו ליצחק ובתהלים (קה, ט) כתוב לישחק, שנשבע הקב"ה כל זמן שלא חטאו בניו יותר מש"ץ שנים לא יגלם.