פרק ה
פרק ה, א
אם לוא יגיד ונשא עונו. אם לוא מלא וי"ו קרי ביה "אם לו יגיד" בוי"ו. פירוש שהגיד לו כבר שם שוב אינו חוזר ומגיד.
פרק ה, כא
בה' וכחש בעמיתו. הואיל וכחש בין בה' ובין בעמיתו שמכחש בדבר שאינו יודע בו אלא הקב"ה וחבירו.
פרק ה, כד
לאשר וגו' יתננו. ב' במסורה. לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו. ואידך ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו (קהלת ב, כא). והיינו כדאיתא בהגוזל (בבא קמא קג, א) הגוזל את חבירו אפילו שוה פרוטה יוליכהו אחריו אפילו למדי ואם מת יחזיר ליורשיו.