[יד, ד]
מי יתן טהור -
עניינו כענין: הן בעון חוללתי כי האדם נברא מדבר טמא.

[יד, ה]
אם חרוצים.-
כבר גזרת עליו גזירה כמה יחיה וחרצת משפטו ושמת לו חקים וגבולים לא יוכל לעוברם.

[יד, ו]
שעה -
הרפה, כמו: שעו מני.

ויחדל -
ישמח בחלדו, כמו: כל יושבי חלד, או ויחדל מהתרעם:

עד ירצה -
ישלים, כמו: והרצה את שבתותיה.

[יד, ז]
יחליף -
יעשה מה יהיה חלף לו.

[יד, ט]
קציר -
סעיף, כמו: תשלח קציריה עד ים.

[יד, יא]
אזלו מים -
כן דמה האדם.

[יד, יד]
כל ימי צבאי -
זמני.

חליפתי -
מיתתי מן והאלילים כליל יחלוף או הליכתי כמו חלף הלך לו, כי הנולד יקרא בא, והמת נקרא הולך, כמו דור הולך ודור בא.
אנכי הולך בדרך כל הארץ.

[יד, טו]
תקרא ואנכי אענך -
לקחת נפשי אין בי כח למאן.

תכסוף -
כאילו תתאוה לראות מעשה ידיך והיא הנשמה, כענין: כי רוח מלפני יעטוף.

[יד, טז]
לא תשמור -
רק על חטאתי וכמהו: אין טוב באדם שיאכל ושתה, כאשר פירשתי בספר קהלת.

[יד, יז]
ותטפול -
כמו טפלו עלי:

[יד, יח]
הר נופל -
יש אומרים:
שהוא מן הנפילים.

ויש אומרים:
נופל ויבול.

[יד, יט]
אבנים -
המים הם משחקים האבנים בזמנים רבים.

ספיחיה -
ישוב לשבולת המים והעניין ישטפו גליה עפר, כן תקות האנוש האבדת במותו:

[יד, כ]
תתקפהו -
תתגבר עליו ותשנה פניו.

[יד, כא]
יכבדו -
מלשון כבוד וכמוהו: למען שמי יכבד ה'.

ויצערו -
הוא הפך הדבר.

[יד, כב]
אך בשרו עליו יכאב -
ענינו ימס וירקב וישחת כמו: וכל החלקה הטובה תכאיבו באבנים, ופירש עליו על עצמו ודרך הדרש ידוע ובשרו הוא גופו, וכמוהו רבים בקהלת.