ראב"ע איוב פרק יז

[יז, א]
נזעכו -
מהענין יתפרש שאין לו חבר במקרא.

[יז, ב]
אם לא התולים עמדי -
יתרעם על חבריו שיאמרו התולים.

ובהמרותם תלן עיני -
לא אישן עד שימררו חיי, או מן סורר ומורה, כמו: כל איש אשר ימרה את פיך.

[יז, ג]
שימה נא -
חזר למקום.

ערבני -
ערוב אותי מן ערב את הנער.

מי הוא -
מחברי לידי יתקע.

[יז, ד]
צפנת -
הסתרת והתעלמת וכסית.

לא תרומם -
אותם, ומי יגיד לרעיו חלקותם נקום ממנו ועיני בניו תכלינה.

[יז, ו]
והציגני -
יאמר על הכאב.

ויש אומרים:
על אליפז.

למשול -
להיות למשל ולשנינה.

ותפת לפנים -
כמו מקום התפת לפני בני אדם ועיניהם.

ויש אומרים:
כי התי"ו האחרון נוסף והוא כמו תוף.

[יז, ז]
ויצורי -
הם האיברים הנוצרים.

[יז, יא]
זמותי -
מחשבותי ובלשון קדר, דבר שיקשור וזהו קשר המחשבה.

מורשי לבבי -
כפי העניין שעיפים.

והכהן ז"ל אמר:
שהוא מן את מורשיהם בדרך רחוקה.

[יז, יב]
לילה ליום ישימו -
חבריו.

[יז, טז]
בדי שאול -
כמו סעיפי שאול על דרך משל, כאילו השאול עץ למטה כמו: ותעש בדים והראוי להיות אל בדי שאול תרדנה הנבראות, או ישוב תרדנה על בדי כי בדי השאול תפולנה ותרדנה וכאילו האדם על סעיפי השאול.

נחת -
יש אומרים:

ירד או נחת, כמשמעו, כי יחד יש לנו על עפר נחת.

הפרק הבא    הפרק הקודם