ראב"ע איוב פרק יז
[יז, א]
נזעכו -
מהענין יתפרש שאין לו חבר במקרא.
[יז, ב]
אם לא התולים עמדי -
יתרעם על חבריו שיאמרו התולים.
ובהמרותם תלן עיני -
לא אישן עד שימררו חיי, או מן סורר ומורה, כמו:
כל איש אשר ימרה את פיך.
[יז, ג]
שימה נא -
חזר למקום.
ערבני -
ערוב אותי מן
ערב את הנער.
מי הוא -
מחברי לידי יתקע.
[יז, ד]
צפנת -
הסתרת והתעלמת וכסית.
לא תרומם -
אותם, ומי יגיד לרעיו חלקותם נקום ממנו ועיני בניו תכלינה.
[יז, ו]
והציגני -
יאמר על הכאב.
ויש אומרים:
על אליפז.
למשול -
להיות למשל ולשנינה.
ותפת לפנים -
כמו מקום התפת לפני בני אדם ועיניהם.
ויש אומרים:
כי התי"ו האחרון נוסף והוא כמו תוף.
[יז, ז]
ויצורי -
הם האיברים הנוצרים.
[יז, יא]
זמותי -
מחשבותי ובלשון קדר, דבר שיקשור וזהו קשר המחשבה.
מורשי לבבי -
כפי העניין שעיפים.
והכהן ז"ל אמר:
שהוא מן את מורשיהם בדרך רחוקה.
[יז, יב]
לילה ליום ישימו -
חבריו.
[יז, טז]
בדי שאול -
כמו סעיפי שאול על דרך משל, כאילו השאול עץ למטה כמו:
ותעש בדים והראוי להיות אל בדי שאול תרדנה הנבראות, או ישוב תרדנה על בדי כי בדי השאול תפולנה ותרדנה וכאילו האדם על סעיפי השאול.
נחת -
יש אומרים:
ירד או נחת, כמשמעו, כי יחד יש לנו על עפר נחת.