ראב"ע איוב פרק כ
[כ, ב]
לכן שעפי חושי בי -
מהירותי להשיבך.
[כ, ג]
כי מוסר -
כלמה שמעתי ממך ורוח תבונתי תענני.
[כ, ז]
כגללו -
מן:
כאשר יבער הגלל עד תמו.
[כ, ח]
ויודד -
כמו ירוחק.
[כ, ט]
שזפתו -
ראתהו, כמו:
ששזפתני השמש.
[כ, י]
בניו ירצו דלים -
הפירוש נכון שהוא מן רצון ובמה יתרצה, כי בניו יוצרכו לרצות הדלים שגזל.
ועוד שיתכן, שבימיו תשבנה ידיו אונו, כמו הונו, כמו:
מצאתי און לי,
ואמון כמו המון:
[כ, יא]
עצמותיו מלאו -
חטאת עלומיו.
[כ, יב]
יכחידנה -
שיעשה דבריו בסתר.
[כ, טז]
ראש פתנים יינק -
הפך נהרי נחלי דבש וחמאה ושניהם על דרך משל, כעניין:
שרש פורה ראש ולענה ובסוף משיב כל מה שיגע בו בחיל תמורתו, שבא לו הדבר הפוך.
[כ, יט]
עזב דלים -
במותו.
[כ, כ]
בחמודו -
שחמד והתאוה הוא לא השאיר כלום.
[כ, כא]
יחיל -
יקוה.
[כ, כב]
במלאת שפקו -
כאשר יגיע לכל מה שיספיק לו, אז יצר לו ויד העמלים תבואנו כעניין בפרוח רשעים.
ויש אומרים:
בהגיע יום מפלתם.
וכמוהו:
תחת רשעים ספקם.
כמו:
ויספק את כפיו הכה.
[כ, כג]
בלחומו -
בבשרו.
ויתכן היות בלחומו כמשמעו, כמו:
יהי למלא בטנו.
[כ, כד]
תחליפהו -
כמו:
כליל יחלוף.
ויש אומרים:
כמו:
וחלפה רקתו.
[כ, כה]
שלף -
ישלוף החץ מהאשפה ויצא מתוכה, וכמו ברק ירוץ כן יבואו אימים עליו פתע פתאום.
[כ, כו]
תאכלהו אש לא נפח -
כדי שיעונה ולא תצא נפשו במהרה:
[כ, כח]
יגל -
יגלה ממקומו.
יבול ביתו -
כנהרות נגרות.
ויתכן שיחסר עם ביתו, או יבול אנשי ביתו ויאמרו בני אדם זה חלק אדם רשע.