ראב"ע איוב פרק כא
[כא, ב]
שמעו -
שמוע.
[כא, ג]
שאוני -
מעט.
[כא, ו]
פלצות -
כמו:
ועמודיה יתפלצון.
[כא, ז]
עתקו -
כמו: שמנו עבו כמו:
יצא עתק מפיכם.
הון עתק.
[כא, י]
עבר -
לשון הריון.
יגעיל -
מלשון רבותינו ז"ל:
מגעילן ברותחין.
והעניין שיקפא זרע הקרי.
[כא, יא]
עויליהם -
מן:
עול ימים.
[כא, יב]
ישאו -
קול
בתוף וכנור.
[כא, יג]
וברגע -
בלא עינויים.
[כא, טו]
כי נפגע בו -
כמו:
ואל תפגע בי, לשון בקשה.
[כא, טז]
הן לא בידם טובם -
רק מהמקום ניתן להם, אף על פי שעצתם ודבריהם רחקו מני:
חבלי אף יחלק להם -
הפך:
חבלים נפלו לי בנעימים.
ויש אומרים:
מן חבלי יולדה והראשון נכון.
[כא, יט]
אונו -
רשעו כמו מחשבות אונך כטעם:
פוקד עון אבות.
וידע -
כמו:
וידע אלמנותיו.
[כא, כ]
יראו עיניו -
כל אחד ואחד מבניו.
כידו -
כמו אידו מן העניין ואין לו חבר.
[כא, כא]
כי מה חפצו -
מה יועיל לו כל מה שהשאיר אחריו.
חצצו -
כמו:
לא יחצו ימיהם.
[כא, כב]
הלאל ילמד דעת -
כאילו לא ידע המקום מה יעשה.
[כא, כג]
שלאנן -
הלמ"ד נוסף.
עטיניו -
בלשון ישמעאל, המקום שיברכו עליו הגמלים על המים.
[כא, כד]
ישוקה -
כאילו ישוקה תמיד ממשקה, על כן לא ייבש.
[כא, כז]
תחמסו -
מן חמס.
[כא, כח]
בית נדיב -
בעל ממון ואיננו צדיק.
[כא, כט]
תנכרו -
כמו תכירו.
[כא, ל]
ליום איד -
ליום חשך.
וקרוב ממנו:
ואיד יעלה מן הארץ כענין
יום ענן וערפל:
[כא, לא]
מי יגיד על פניו דרכו -
חוזר למקום והענין מי הגיד לו דרכו להיות כן והוא יעשה מה שירצה ואין מי ישלם לו.
ויש אומרים:
שהוא דבק והענין על מחשבת הרשע שיעשה מה שירצה ואין מי ישלם לו.
[כא, לב]
ועל גדיש ישקוד -
אמר רב האיי ז"ל:
שהיא הקובה שעל הקבר כמנהג ארץ ישמעאל.
והקרוב שהוא עפר והדומה לו ואין לו חבר.
[כא, לג]
רגבי נחל -
בלשון ישמעאל מקום חפירות הנחל והוא קרוב, בעבור ורגבים ידובקו.
ואחריו כל אדם ימשוך -
שימותו אחריו ואין מספר למתים שלפניו.
[כא, לד]
ותשובותיכם -
כן ענינו נשאר מעל בתשובותיכם מן
ומעלה מעל.