ראב"ע איוב פרק ג
[ג, א]
ויקלל את יומו -
אעפ"י שלא ישיג ליום ברכה או קללה, לכן מרוב הצער יאמר המצטער: מקולל יהא היום שנולד בו והשעה שנולד בה.
גם יש ימים שיהיו כן בהיות שני המאורות על מתכונה קשה, וזה צריך פירוש ארוך.
וכן אמר ירמיה:
ארור היום אשר יולדתי בו
ויש אומר:
כי על שם היום מהשבוע יאמר, שהיה מתאוה שלא ישמע זכרו, הוא היום שנולד בו.
והנכון הוא הראשון.
[ג, ב]
ויען איוב -
כמו:
וענית ואמרת בהביאו הבכורים ויהיה עניינו כמתחיל, או שאלוהו חבריו אחר מלאת שבעת ימים,
מה לך?
אז ענה להם.
וכן:
וענית ואמרת בהביאו הבכורים ישאלוהו הכהנים,
מה זה?
ידוע כי אין בלשון הקדש סימן שיורה על סימן האמצעי ואין בלשונם חוץ מעתיד ועבר, וכל מה שתמצא באיוב שהוא לשון עתיד, הוא בינוני או לשון עבר.
[ג, ג]
יאבד יום -
היה מתאוה שיאבד בתחלה היום שנולד בו - אם נולד ביום, ואם נולד בלילה שתאבד הלילה, שאמר המבשר
: הורה גבר, וכמוהו:
ויאמר ליוסף.
והורה -
כמו: יולד, וכמוהו:
ותהר את מרים, כי היום שנולד בו יהיה יום חשך.
והנכון שיתאוה להיותו יום חשך, עד שלא יהיה יום וזה טעם
יאבד יום ולילה, הם כנגד הארץ מפאת השמש, בעבור היות הארץ באמצע הגלגלים וצבאות מעלה, ואין להם חשך כלל.
גם קדרות הלבנה מפאת הארץ, שהיא למטה אין אור אלא ממעל, וזה עניין אל ידרשהו אלוה ממעל, כי הארץ היא חשך.
[ג, ד]
תופע -
כמו תשקיף: נהרה. אור וכמוהו ונהורא עמיה שרא.
ויש אומרים:
כי כמוהו:
המנהרות אשר בהרים.
[ג, ה]
יגאלהו -
מן לחם מגואל.
ויש אומר:
שהוא מן גאל ועניינו שיפדוהו וימשכוהו לנפשם והוא רחוק.
יבעתוהו -
יפחידוהו שלא יעמוד כמו:
יבעתתו רוח רעה.
כמרירי יום -
כמו:
קטב מרירי.
ויש אומרים:
כי הכף כמו
כחצי הלילה, כמסיגי גבול.
ועניין
מרירי יום - חוזק החום הדומה לסם המות ואם נולד בלילה, הלילה ההוא יקחהו אופל.
[ג, ו]
יחד -
יתחבר מן יחד.
והנכון בעיני: שהוא אל ישמח, כמו:
ויחד יתרו עניינו אל ישמח להיחשב בימי שנה.
[ג, ז]
גלמוד -
שומם, כמו גלמודה.
[ג, ח]
העתידים -
שהם מזומנים לעורר אבלם, כמו:
ועתדה בשדה לך.
ועתידותיהם שוסיתי.
ונו"ן לויתן מקום מ"ם ועניינו: אבל.
ובדברי רבותינו ז"ל:
אשה לא תעורר לויתה במועד.
ויש אומרים:
כי על אנשי ספינה שחשבה להישבר מדבר, שקללו היום שנכנסו בה, שהם עתידים שיאכלם לויתן והוא מין דג גדול.
והקרוב, כי אוררי יום הם הספדנים בכל לשון, שיקללו הימים.
[ג, ט]
נשפו -
תמצא מלת נשף להתחלת הלילה ולאחריתו.
בעפעפי שחר -
יש אומרים:
כמו: השקפה, וכמוהו:
התעיף עיניך בו ואיננו.
והנכון שהוא על דרך משל בעינים, והשחר דמה להם והענין, כאשר יפתח השחר עפעפיו כעינים, שיש להם עפעפים והוא האישון ונקרא עפעף על שם החור.
[ג, י]
לא סגר -
יחסר פותח הרחם:
דלתי בטני -
הטבור שממנו יבא המאכל לולד קודם שיולד.
[ג, יב]
ומה שדים -
כטעם למה, וכמוהו:
מה יתאונן.
[ג, יז]
שם רשעים -
הם המתנועעים חדלו מרוגזם.
[ג, כא]
ויחפרוהו -
יבקשוהו יותר מהחופרים, למצא מטמון.
[ג, כב]
אלי גיל -
יש אומרים:
כי גיל תנועה לשמחה ולאבל, כמו רנה.
ואחרים אומרים:
כי עניינו כמו השמחים ללכת אל גיל כן ישישו, חזר ופירש מי הוא מהמחכים למות, הוא.
[ג, כג]
הגבר אשר דרכו נסתרה -
ממנו והאל סגר עליו וזה עניין ויסך אלוה בעדו כמו
יסגור על איש,
והגאון רב סעדיה פירש בו:
להפך, ואמר: כי עניינו כי אין צורך לחיים אלא הגבר אשר דרכו נסתרה אפילו באכילה לא יתענג.
[ג, כד]
ויתכו כמים שאגותי -
עד שיבכה, או הוא על דרך משל, שלא יתערב כי אם ירוצצו זאת אחר זאת ולא תפסקנה.