[לו, ב]
כתר לי -
רובי המפרשים פירשו בו:
המתן לי מעט ואומרים: כי כמוהו כתרו את בנימן.
ויתכן היות כתרו סבבו כי כתר ועטרה קרובים בעניין, כמו עוטרים את דוד.
וכן: מכתיר את הצדיק.
וכן: בי יכתירו צדיקים ויהיה פירושו: כתר לי שים לי כבוד מעט.

[לו, ג]
למרחוק -
הוא המקום שהוא העילה הרחוקה כי העילות הרחוקות רבות כעניין האלהי מקרוב אני ולא אלהי מרחוק.

ויש אומרים:
שהוא כמשמעו: שישא דעו וישמע למרחוק.

[לו, ד]
תמים דעות עמך -
הוא המקום כעניין מפלאות תמים דעים והעניין הוא יעיד.

[לו, ה]
ולא ימאס -
חנם.

[לו, ו]
לא יחיה רשע -
כעניין שנות רשעים תקצרנה.

[לו, ז]
לא יגרע מצדיק -
כעניין: הנה עין ה' אל יראיו.

ואת מלכים לכסא -
הוא יקים מלכים לכסא ואם יגבהו ישיבם.

[לו, ח]
ואם אסורים בזיקים -
או.

[לו, יא]
ישמעו ויעבדו -
השם.

[לו, יב]
בשלח יעבורו -
בנשק המות ימותו, כמו יגועשו עם ויעבורו:

[לו, יג]
ישימו אף -
כמו יוסיפו אף והוא מן ישים.

[לו, יד]
בקדשים -
מענין הכפל תתברר זאת המלה.

[לו, טז]
ואף הסיתך -
כמו הסירך כמו: ויסיתם אלהים ממנו.

צר -
כמו: צר ומצוק.

רחב -
אל רחב שאין מוצק תחתיה, שאין בו מוצק והוא דרך משל, כי רחב הוא הקו הסובב העגולה ומוצק הוא הנקודה.

ונחת שלחנך -
ומה שתניח בשולחנך וזה עשה לך המקום.

[לו, יז]
ודין רשע מלאת -
ותדע כי דין ומשפט יתמכו הכל.

[לו, יח]
כי -
יש לך שתפחד מחמה פן יסירך בהכות, והכופר אם היה רב אל יטך.

[לו, יט]
היערך שועך -
הוא ההון ובעל ההון קרא שוע, כמו אם בפידו להם שוע והעניין היועיל שועך.

ולא בצר -
והעניין בצר לא יערוך לא השוע ולא כל מאמצי כח.
והלא תראה כי לא תשאף לילה והתי"ו לשון נקבה, כמו שמצאנו מקום, במקום אחד לשון נקבה עד שיוריד מאמצי כח ויעלה עמים תחתם.

[לו, כא]
השמר אל תפן אל און כי על זה -
שתשמר יותר טוב לך שתבחר אותו בימי העוני, והמקום ישגיב אותך.

[לו, כב]
מורה -
כמו: אשכילך ואורך.

ויש אומרים:
מי יוכל למרות כמוהו ואיננו נכון בעיני.

[לו, כד]
זכור -
כל מה שתזכור ותחשוב בפעליו יותר תראה גדולתם, ופירושו תשגיא מן שגיא.

שוררו -
ראו כמו אשורנו.

[לו, כה]
כל אדם -
מי שיש בו דעת יחזה בפעליו.

אנוש יביט מרחוק -
על דרך החכמה.

[לו, כו]
ואין חקר לשניו -
דברו הקדמונים על לשון בני אדם.

[לו, כז]
כי יגרע -
פעם יגרע נטפי מים.

יזוקו מטר -
כאילו יזקק המטר מן האיד העולה, שהוא סבת המטר, כמו: ואיד יעלה מן הארץ.

[לו, כט]
ופעם יבין מפרשי עב, כאילו ישים בינה למפרשי עב כמו הבן להלז את המראה ועניין מפרשי, בעבור שהם נפרשים.

תשואות סוכתו -
העניין כפול ועניין סוכתו כמו: ישת חשך סתרו סביבותיו סוכתו.

[לו, ל]
הן פרש עליו אורו -
על העב מטרו.

ויש אומרים:
כי נקרא המטר אור, בעבור המאור הקטן כי בתנועותיו יהיה המטר בצווי הבורא.
והנכון בעיני: כי הן פרש עליו אורו כי הוא כמשמעו, כי יפרוש על העב האור.

ושרשי הים כסה -
כי בם ידין עמים באור ובמטר.

[לו, לא]
יתן אוכל למכביר -
מן כביר שיתיקר או למכביר מן בכברה.

ורבי משה הכהן אמר:

כי זה הפסוק דבק עם על כפים.

וזה איננו נכון כלל, כאשר הזכרתי בספר מאזני הלשון.

[לו, לב]
על כפים כסה אור -
הפך הן פרש עליו אורו, כאילו בכפים כסה אור והכפים הם העננים כמו וסכותי כפי עליך.

ויצו עליה -
על השמש.

במפגיע -
הוא הגשם של העבים, כאילו פגעו בשמש, בעבור מרוצת העבים.

[לו, לג]
יגיד -
על הגשם.

רעו -
כמו תרועתו והוא הרעם כמו וישמע יהושע את קול העם ברעה, אפילו המקנה והעולה כמו עלות עלי ירגישו בעת שיקרב זמן ביאת המטר, וסימנים רבים יש לבני אדם בבקר ובצאן משכיבתם על צד ימין ובשאר החיות.