[לז, ג]
תחת כל השמים ישרהו -
ואורו הוא הברק.

ואמר רב סעדיה הגאון:

כי על המקום ידבר.

ואיננו נכון, כי איננו דבק בפסוקים שלמעלה ומטה ומלת ישרהו, כמו: משרת ענבים וזה הלשון ידוע בדברי רבותינו ז"ל: שורין.

ויש אומרים:
שהוא מן ישר והוא רחוק.

[לז, ד]
ולא יעקבם -
המ"ם סימן העבים והעניין לא יאחר מן לעולם עקב.

[לז, ו]
כי לשלג יאמר -
להיות בארץ וכבר הזכרתי בספר מאזני הלשון, כי כל דבר צריך לזמן ומקום, על כן ימצאו פעמים בלשון הקדש בלא אות בי"ת, כמו: הנמצא בית ה'.

[לז, ז]
ביד כל אדם יחתום -
יש אומרים:
בצד כל אדם.

יחתום -
שהגשם ימנעם לצאת, לדעת כל איש מעשה שדהו.

ואחרים אמרו:
כי המקום יחתום ביד כל אדם המעשים שיעשו, והזכיר זה העניין בפסוק הזה, בעבור המטר כעניין אם תשמעו ונתתי מטר ארצכם.
והקרוב אלי: כי על הזורע ידבר, כי אחרי ירידת הגשם יזרעו בני אדם והמקום יחתום ביד כל אחד ואחד מה שיהיה מהזרע.

[לז, ח]
ותבא חיה במו ארב -
בעת המטר.

[לז, ט]
מן החדר תבא סופה -
יתכן שהוא כמו חדרי תימן מפאת דרום כאשר פירשתי.

וממזרים -
יש אומרים:
שהוא פאת צפון.

ויש אומרים:
ממזלות.

ויש אומרים:
שהוא מן: מזורה הרשת על עניין רחוק.
והנכון בעיני: שהם כוכבים וכמהו: התוציא מזרות בעתו.

[לז, י]
במוצק -
היא הארץ שהיא כנקודה באמצע הגלגלים.

[לז, יא]
אף ברי -
פירושו יש פעם, על כן אמר: אף כשיהיה האויר ברור והמקום יטריח עב.

יפיץ -
כמו: יפוצו מעינותיך ופירשו יפיץ ענן אורו, שפעם ירד הגשם והשמש נראה.

ויש אומרים:
כי הבי"ת שבמלת ברי משרת, ויפרש רי מן רויה וזה רחוק.

[לז, יב]
והוא -
המקום יסובב מסיבות.
והנכון בעיני:
שהוא על הגלגל שמתהפך בתחבולות המקום, לפעלי בני אדם.

[לז, יג]
אם לשבט -
להשחית הזרע.

אם לארצו -
או לשבט, כמו: אבנים גדולות וגשם בים, והנה הזכיר ג' עניינים:
האחד למוסר,
והשני לארצו ,בעבור צורך הארץ ושוכניה חסידים, כענין לפעלם.
והשלישי לחסדו והנה ישוב אם לשבט אם לארצו פירוש לפעלם.

[לז, טו]
התדע בשום אלוה עליהם -
כאשר שם המקום, העבים על בני אדם.

והופיע -
והראה האור בתוך העננים.
או תדע מפלשי עב – כמו: פלס מעגל רגלך כאלו הם שקולים בפלס.

[לז, יז]
אשר בגדיך חמים -
העניין ימי הקיץ, כי רובי הרוחות הם שמאליים, בעבור היות השמש בפאת שמאל.

ורובי המפרשים אמרו:
כי בהשקיט –
בהגיע שהוא הפך שקט, ויאמרו כי כמהו ארץ יראה ושקטה וזה רחוק להיות מלה אחת מתפרשת לפירוש והפכו, ולא יהיה לה שינוי בבנין כמו שורש ושרש.
ויותר נכון היה שיאמרו: התוכל להתחמם, אם לא היתה רוח דרומית?!

[לז, יח]
תרקיע עמו -
בחסרון ה"א התימה והשחקים הם על העבים, ונקראו כן בעבור היותם אויר דק והוא מן ושחקת ממנה הדק וכן נקראו רק ורקיע והם תחת הגלגלים, והענין האתה תעזור אותו, להרקיע השחקים ולשום אותם חזקים ולהיותם כראי מוצק, על כן יראה האור מהם.

[לז, יט]
הודיענו מה נאמר לו -
מה דעת יש לנו שנאמר לו למה כן?!
וכן לא נוכל לערוך אליו מפני חשך, כי אנחנו בחשך.

[לז, כ]
היסופר לו -
ענינו אין צריך שיספר לו אדם, אם אמר איש בלבו, כי יחסר ממנו לא יועילנו.

ורב האיי גאון ז"ל אמר:

כי יבולע על השמש.

[לז, כא]
ועתה לא ראו אור -
והנה אין כח בידם אפילו לראות האור כשהעבים בשחקים, ובהיר שב לשמש והוא מן בהרות, עד שיבוא רוח ותטהר העבים.

[לז, כב]
מצפון זהב יאתה -
פירש זהב - זוהר השמים הדומה לעין זהב, כי מפאת צפון יחל להתזכך.

ויש אומרים:
שפירוש זהב הרוח שהיא זכה כזהב והראשון נכון.

ועל אלוה נורא הוד -
שיראה הודו של מקום בצאת השמש וישבחוהו בני אדם וישמחו.

[לז, כג]
שדי לא מצאנוהו -
נדע במעשיו שהוא שגיא כח ושגיא משפט:

ורב צדקה לא יענה -
מלבו, כי אם מחסרון המקבל כאשר הזכרתי מעט בתחלת פי' קהלת.

[לז, כד]
לכן יראוהו אנשים -
והוא לא יראה אפילו חכמי לב, כעניין הן גוים כמר מדלי.

ורובי המפרשים יפרשו:
יראה שישוב על כל חכמי לב, והעניין יראוהו ואם לא יראוהו.