ראב"ע איוב פרק ו
[ו, א]
ויען איוב –
לו שקול ישקל.
והותי -
מן הוה על הוה.
[ו, ג]
לעו -
כמו: ושתו ולעו כלומר, נסתרו כאילו נבלעו.
ויש אומרים:
שהוא תרגום מן לחיים והוא רחוק.
[ו, ד]
ביעותי אלוה -
כמו:
לחרדת אלהים.
יערכוני -
כלומר יערכו עמי מלחמה.
[ו, ה]
הינהק -
אין לו חבר בלשון מקרא וידמה ללשון קדר.
בלילו -
מן:
ויבל לחמורים,
בליל חמיץ.
והטעם: כי היושב בהשקט לא ישאג ולא ידאג וכמו כן אתם יאמר איוב לחבריו, ועוד שתדברו דברים שאין בהם ממש וזה טעם:
היאכל תפל מבלי מלח.
[ו, ו]
חלמות -
בדברי רבותינו:
חלמון מבפנים.
ויש אומרים:
שהוא ריר צמח, גם הוא בלשונם החלמה.
[ו, ז]
מאנה לנגוע נפשי -
החבורות שמאנה נפשי לנגוע בהם, קודם היות המה חוליי גופי.
ויש אומר:
לנגוע -
כמו לחלוש וכמוהו:
וינגעו את יהושע.
והטעם: כי נפשי מאנה שתחלש ואמות:
המה -
ישוב על החציר.
[ו, ט]
וידכאני -
לגמרי:
יתר ידו -
כמו:
הנה יד ה' הויה.
ויבצעני -
ויכלני, כמו:
כי יבצע ה'.
[ו, י]
ואסלדה -
כמו ביצה סלודה והוא משל לחוזק הכאב, והתמה שלא יחמול ואני לא כחדתי דבריו ואין לי עזר מנפשי.
ואני ראיתי
רב האיי ז"ל שפירש:
ואסלדה
, לשון הגבהה.
[ו, יד]
למס -
כמו:
וימס לבב העם.
והעניין, כי המס מרעהו חסד הוא, ועניינו שחשבתי להיות לי עזר מאחרים.
[ו, טו]
אחי בגדו, וכאפיק נחלים -
חוזק.
[ו, טז]
הקודרים -
מזמן רדת הקרח יתעלם רדת השלג ולא יראה עליהם, בעבור קדרותם ודומה להם
חשכת מים.
[ו, יז]
בעת יזורבו -
כאשר יתקררו מדברי רז"ל, משום דמזדרבבי.
נצמתו -
יתקשרו כמו כן מדבריהם באמרם צומת הגידין והוא מקום שהתחברו בו.
והטעם: אע"פ שהם בכח הזה.
בחמו -
כשיבא החום כאילו שבו ממקומם ולא היו שם, מן:
ידעך נרו, שעניינו לשון כבוי וכליון.
והנכון בעיני: כי זה הפסוק כפול בענין, בדרך פסוקי זה הספר וספרים אחרים, ויהיה ענין יזורבו יתחממו ואין לו חבר.
ופירוש
נצמתו –
נכרתו כמו:
יצמיתם ה'.
[ו, יח]
ילפתו -
יתעוותו כמו:
ויחרד האיש וילפת,
וילפת שמשון.
והטעם על הנחלים שיעלו באד, והעניין כי המים תולדתם לרדת למטה וכאשר ישובו אד, יעלו בתהו ויאבדו.
ומפרשים יפרשו זה הפסוק:
על הולכי מדברות ואיננו נכון.
[ו, יט]
הביטו ארחות תימא -
הם הערב ומשכן רובם במדבר הגדול, שאין ים בו.
[ו, כ]
בושו כי בטח -
לבם והענין מאשר בטחו.
באו עדיה -
עד המקום כי ימצא בלשון נקבה, כמו
ולא עוד תשורנו מקומו. [
וטעם
הנחלים –
כי השיירות יבושו כאשר יגעו למקום שמקוים להיות שם מים, והם צמאים וכן
אחי בגדו בי.
[ו, כא]
כי עתה הייתם לו -
למקום כאשר ראיתם החתת שהביא עלי ותיראו.
[ו, כה]
נמרצו -
חזקו כמו:
קללה נמרצת.
[ו, כו]
הלהוכח למלים תחשובו -
מלים ממש שתוכלו להוכיח בהם, והעניין שאין לכם ראיה.
ולרוח -
ועוד: כי תחשבו
אמרי נואש שהם רוח.
והענין שתחשבו שדבריכם נכונים ודברי מי שהוא בצער – הבל.
[ו, כז]
אף על יתום -
זה יורה כי אינכם רחמנים רק אם תפילו קיר או הדומה לו על יתום, לא תחושו ותתחברו ותשמחו באד רעכם.
ותכרו -
מן
ויכרה להם כרה.
ויתכן היות תכרו מן:
כי יכרה איש בור והוא נכון להדבקו עם תפילו.
[ו, כח]
ועל פניכם -
כמו:
על פני אהרן אביכם:
שובו נא אל תהי עולה -
אתכם תראו צדקי במלתי.