ראב"ע איוב פרק ו

[ו, א]
ויען איוב –

לו שקול ישקל.

והותי -
מן הוה על הוה.

[ו, ג]
לעו -
כמו: ושתו ולעו כלומר, נסתרו כאילו נבלעו.

ויש אומרים:
שהוא תרגום מן לחיים והוא רחוק.

[ו, ד]
ביעותי אלוה -
כמו: לחרדת אלהים.

יערכוני -
כלומר יערכו עמי מלחמה.

[ו, ה]
הינהק -
אין לו חבר בלשון מקרא וידמה ללשון קדר.

בלילו -
מן: ויבל לחמורים,
בליל חמיץ
.
והטעם: כי היושב בהשקט לא ישאג ולא ידאג וכמו כן אתם יאמר איוב לחבריו, ועוד שתדברו דברים שאין בהם ממש וזה טעם: היאכל תפל מבלי מלח.

[ו, ו]
חלמות -
בדברי רבותינו:

חלמון מבפנים.

ויש אומרים:
שהוא ריר צמח, גם הוא בלשונם החלמה.

[ו, ז]
מאנה לנגוע נפשי -
החבורות שמאנה נפשי לנגוע בהם, קודם היות המה חוליי גופי.

ויש אומר:
לנגוע -
כמו לחלוש וכמוהו: וינגעו את יהושע.
והטעם: כי נפשי מאנה שתחלש ואמות:

המה -
ישוב על החציר.

[ו, ט]
וידכאני -
לגמרי:

יתר ידו -
כמו: הנה יד ה' הויה.

ויבצעני -
ויכלני, כמו: כי יבצע ה'.

[ו, י]

ואסלדה -
כמו ביצה סלודה והוא משל לחוזק הכאב, והתמה שלא יחמול ואני לא כחדתי דבריו ואין לי עזר מנפשי.

ואני ראיתי רב האיי ז"ל שפירש:
ואסלדה, לשון הגבהה.

[ו, יד]
למס -
כמו: וימס לבב העם.
והעניין, כי המס מרעהו חסד הוא, ועניינו שחשבתי להיות לי עזר מאחרים.

[ו, טו]
אחי בגדו, וכאפיק נחלים -
חוזק.

[ו, טז]
הקודרים -
מזמן רדת הקרח יתעלם רדת השלג ולא יראה עליהם, בעבור קדרותם ודומה להם חשכת מים.

[ו, יז]
בעת יזורבו -
כאשר יתקררו מדברי רז"ל, משום דמזדרבבי.

נצמתו -
יתקשרו כמו כן מדבריהם באמרם צומת הגידין והוא מקום שהתחברו בו.
והטעם: אע"פ שהם בכח הזה.

בחמו -
כשיבא החום כאילו שבו ממקומם ולא היו שם, מן: ידעך נרו, שעניינו לשון כבוי וכליון.

והנכון בעיני: כי זה הפסוק כפול בענין, בדרך פסוקי זה הספר וספרים אחרים, ויהיה ענין יזורבו יתחממו ואין לו חבר.

ופירוש נצמתו
נכרתו כמו: יצמיתם ה'.

[ו, יח]
ילפתו -
יתעוותו כמו: ויחרד האיש וילפת,
וילפת שמשון
.
והטעם על הנחלים שיעלו באד, והעניין כי המים תולדתם לרדת למטה וכאשר ישובו אד, יעלו בתהו ויאבדו.

ומפרשים יפרשו זה הפסוק:
על הולכי מדברות ואיננו נכון.

[ו, יט]
הביטו ארחות תימא -
הם הערב ומשכן רובם במדבר הגדול, שאין ים בו.

[ו, כ]
בושו כי בטח -
לבם והענין מאשר בטחו.

באו עדיה -
עד המקום כי ימצא בלשון נקבה, כמו ולא עוד תשורנו מקומו. [

וטעם הנחלים –
כי השיירות יבושו כאשר יגעו למקום שמקוים להיות שם מים, והם צמאים וכן אחי בגדו בי.

[ו, כא]
כי עתה הייתם לו -
למקום כאשר ראיתם החתת שהביא עלי ותיראו.

[ו, כה]
נמרצו -
חזקו כמו: קללה נמרצת.

[ו, כו]
הלהוכח למלים תחשובו -
מלים ממש שתוכלו להוכיח בהם, והעניין שאין לכם ראיה.

ולרוח -
ועוד: כי תחשבו אמרי נואש שהם רוח.
והענין שתחשבו שדבריכם נכונים ודברי מי שהוא בצער – הבל.

[ו, כז]
אף על יתום -
זה יורה כי אינכם רחמנים רק אם תפילו קיר או הדומה לו על יתום, לא תחושו ותתחברו ותשמחו באד רעכם.

ותכרו -
מן ויכרה להם כרה.
ויתכן היות תכרו מן: כי יכרה איש בור והוא נכון להדבקו עם תפילו.

[ו, כח]
ועל פניכם -
כמו: על פני אהרן אביכם:

שובו נא אל תהי עולה -
אתכם תראו צדקי במלתי.

הפרק הבא    הפרק הקודם