[ז, א]
הלא צבא -
זמן קצוב.

[ז, ב]
כעבד ישאף צל -
כאשר השלים ממלאכתו.

[ז, ג]
מנו לי -
זמנו לי כמו: מנה את מאכלכם.

[ז, ד]
ומדד ערב -
מן וימדדם בחבל ויחסר לבי.

נדודים -
מן ותדד שנתי.

[ז, ה]
וגוש -
יש אומרים:
שהוא מן נגששה כעורים.

ואחרים אמרו:
שהוא מין חיות.
והקרוב שהוא מין עפר, כעניין מישני אדמת עפר יקיצו.

רגע -
א"ר משה:

נבקע וכמוהו על רגעי ארץ רגע אחד ממנו וענינו חלק.
ואמר כי וימאס מן נמס והאל"ף תחת הסמ"ך כאל"ף אשר בזאו נהרים.

והנכון בעיני: שרגע מן רוגע הים ויהיה וימאס כמשמעו, בעבור שנשתנה.

[ז, ו]
מני ארג -
כענין: קפדתי כאורג חיי.

באפס תקוה -
בהכרת תקות החוט, או תקוה ממש.

[ז, ז]
לא תשוב עיני -
אחר מותי.

ומלת זכור - למקום ידבר.
וכן: כי תשים עלי משמר - וענינו משמר הים, כטעם בל ישובון לכסות הארץ.

[ז, טו]
מות מעצמותי -
בחרה נפשי מות יותר משתדור בעצמותי, כי הגוף לנפש כמו בית, ועיקר הגוף הם העצמות, כמו היסוד והעמודים.

[ז, יח]
לבקרים -
לכל בקר וענינו תמיד.
וכמוהו: חדשים לבקרים.

[ז, יט]
תשעה -
כמו: תרפה.
וכן שעו מני.

[ז, כ]
למפגע -
כי תפגע בי ידך ומכתך.

ואהיה עלי למשא -
תיקון סופרים, אע"פ שפירושו: כאשר הוא בלא תיקון נכון.