פסוק ב
הרוב דברים. וכי מי שמרבה דברים לא יהיה לו תשובה עליהם וכי לא ימצא מענה גם על מרבית הדברים
ואם איש שפתים. וכי היודע להמליץ אמריו במיטב הדבור וכי בעבור זה יצדק:

פסוק ג
בדיך. הדברים אשר אתה בודה מלבך ישתיקו את האנשים לבל ימחאו בתרעומתך כי חושבים שכן דברת והאמת אתך ובעבור זה תוסיף להלעיג מול המקום על כי אין מי מכלים אותך עליהם:

פסוק ד
ותאמר זך לקחי. תאמר אל מול המקום הנה למוד הרגל דרכי היא זכה וברורה וגם בעיניך אני בר ונקי ר"ל יודע אתה שהדין עמדי ותעשוק גמולי :

פסוק ה
ואולם. אבל באמת מי יתן שידבר בך אלוה ויפתח שפתיו להתווכ' עמך:

פסוק ו
תעלומות חכמה. סודות מסתרי החכמה אשר יתחייבו הבאת העונש על כל חטא אשר יחטא האדם
כי כפלים לתושיה. אשר לפי חכמה התורה ראוי עוד לך כפלים מן המכאוב אשר בא עליך אבל לא יוותר כלום כי דע אשר הוא הלוה לך מה מעוניך ותקבל עליהם גמול לאח"ז ועתה המה בהלואה אצלך:

פסוק ז
החקר. מה תתרעם על רעות הצדיק וטובות הרשע וכי אתה תמצא חקר משפט ה' וכאומר וכי יודע אתה מי הוא הראוי להקרא צדיק ומי לרשע יחשב כי הכל הוא לפי שעור מדרגת הכנת האדם כי מי שהבנתו מרובה ומקצר בעבודת אלהים לא לצדיק יחשב ומי שהכנתו מעט הנה כל דבר לרב יחשב ומי הוא היודע תעלומות לב מי הכנתו מרובה ומי הכנתו מועטת וכאלו ישפוט על ייסורי איוב שבאו על אשר קצר בחכמה ומרובה היתה הכנתו
עד תכלית. כאומר אף אם חכמת לדעת מה וכי תמצא עד התכלית:

פסוק ח
גבהי שמים. הנה סדור אלוה בתשלום הגמול לרעים ולטובים הלא המה רמו כגבהי שמים ומה א"כ תפעל למו לעמוד על אמיתתם והלא היא עמוקה משאול מה תוכל לדעתה:

פסוק ט
ארוכה. מדת הסדור ההיא ארוכה מן הארץ ורחבה מן הים המקיף את העולם ואיך א"כ אפשרי להשיג בחכמת הלב :

פסוק י
אם יחלוף. לזאת אף אם ימצאו מרבית אנשים אשר ישוו בדבר המעל ועכ"ז יענשו בעונשים מתחלפים את מי מהם יכרית מן העולם ואת מי יסגיר במאסר היסורין ואף מהם יקהיל לאספם אל משמר לכלאם בה הנה עכ"ז אין מי להשיב על גמול תשלומיו:

פסוק יא
כי הוא ידע. ר"ל אם לפי דעת האדם ישוו כולם בדבר המעל הוא על כי אינו יודע שיעור הכנת כ"א ואחד, אבל המקום ב"ה יודע הוא אנשי שוא ר"ל מי הם אשר מעלו בשקר כי הבינו המעל ושקרו בעצמם לעשותה מתאות הלב ומי הוא אשר ראה און בלבו וטעה במחשבתו לומר שאין כאן מעל אולם יכול היה לעמוד על האמת כי שיעור הכנתו היתה מרובה אבל קצר בחכמה ויודע מי הוא אשר לא יתבונן כלל כי צפון לבו משכל ועשה העמל מחסרון הדעת ועל כולם יביא במשפט ולפיהן ישיב משפט לכ"א לפי הראוי לו כי באמת לא ישוו בדבר המעל :

פסוק יב
ואיש נבוב. כי גם הסכל הריק מחכמה עם כי עשה העמל מחסרון הדעת עכ"ז ענש יענש כי ראוי לאיש נבוב וריק מחכמה לקנות לב להשתדל בחכמה להשכיל דרכי ה' כי כל אדם כאשר יולד הוא כעיר פרא מבלי חכמה וכאשר יכין לבו הנה ישכיל וכ"כ ראוי לכל איש נבוב להכין לבו להרגיל בחכמה:

פסוק יג
אם אתה. אם תכין לבך ר"ל אם תרחיב לבך בחכמה כשעור מרבית הכנתך ותפרוש כפיך אל ה' להעביר עונך על מה שקצרת עד הנה בחכמה ובעבודת אלהים לפי רוב ההכנה:

פסוק יד
אם און. אם יש בידך דבר עבירה הרחיקה ממך ועזוב אותה ואל תשכן באהליך עולה כי שלח תשלחנה ממך:

פסוק טו
כי אז. כאשר כן תעשה אז תרים פניך למעלה מבלי מום ר"ל לא תלך עוד שחוח ופניך למטה ואף מכאובך ירופא ותהיה מבלי מום
והיית מוצק. מאז והלאה תהיה חזק ולא תירא מפחד כי לא יקרב אליך:

פסוק טז
עמל תשכח. העמל שהיה לך תשכח בעבור רוב הטובה ורק מעט תשאר בזכרונך כמים העוברים ממקומם אשר זכרונם ישאר מעט בלב האנשים ולזה ירום לבך ולא תלך עוד שחוח:

פסוק יז
יקום חלד. יקום לך זמן מאיר יותר מעת הצהרים
תעופה. עת החושך תהפך להיות מאיר כאור הבוקר:

פסוק יח
ובטחת. תשב בטח כי יש תקוה לשבת בטח כאשר כן תעשה
וחפרת. כאלו חפרת סביבך חפירה עמוקה לבל קרוב אליך כן תשכב לבטח מבלי מחריד:

פסוק יט
ורבצת. וכאשר תרבץ לנוח אין מי יחרידך
רבים. גדולי העם יחלו פניך למלאות משאלותם בהיות לאל ידך :

פסוק כ
ועיני רשעים. אבל הרשעים עם גודל הצלחתם סוף תכלינה עיניהם כי לא ישיגו תוחלתם וכאשר יבואו ימי הפקודה יאבד מהם המנוס כי לא ימצאו מי לנוס אליו לעזרה
ותקותם. ר"ל מוכנים הם לדאבון נפש וכאלו יקוו לה כי בוודאי כן יהיה (העולה מהמענה ההיא שדעת צופר כדעת אליפז ובלדד שהכל בא בהשגחה אולם גמול המעשה תחלק לפי שעור מדרגת הכנת האנשים ומי שהכנתו מרובה וקצר בחכמה יחשב לרשע ומי שהכנתו מועטת אף המעט לרב יחשב עד כי ימצא מרבית אנשים ישוו בדבר המעל בעיני העם ויתחלפו בגמול עונשם וישפוט על ייסורי איוב על כי קצר בחכמה לפי שיעור הכנתו):