פסוק א
ויען. לפי שבמענה הראשונה השיב לו בדבר הגלות הפשע אל האדם ועתה בא להשיב בדבר גמול השכר והעונש לזה נתן ריוח בין ענין לענין להתבונן יפה בכל דבר והפסיק מהראשונה והתחיל בשניה:

פסוק ב
שמעו חכמים. חזר פניו כלפי הריעים ואמר אתם חכמים שמעו מלי ואתם יודעים האזינו אמרי כי עמכם הבינה להבין מאמרי:

פסוק ג
כי אוזן. כמו שהאוזן תבחן קולות הדברים של מי המה וכמו שהחך יטעם הראוי לאכול לדעת המר הוא או מתוק כן בעלי חכמה יבינו אמרי אמת וצדק:

פסוק ד
משפט נבחרה. אני ואתם נבחרה לנו משפט לברר ברור האמת ונדעה בינינו מה טוב להפריש הבלתי צודק מהצודק:

פסוק ה
צדקתי. אני צדיק וזכאי
הסיר משפטי. הסיר ממני משפט הגמול הראוי:

פסוק ו
על משפטי אכזב. מלבד משפט גמולי אשר אני אומר שנפסקה ממני הנה עוד אנוש חצי בלי פשע ר"ל לא די שחומס גמולי עד שאפילו מייסרני עוד בחנם:

פסוק ז
מי גבר כאיוב. הנמצא אדם חשוב בחכמה כאיוב אשר ירבה כ"כ בדברי לעג כמו השותה מים אשר ירבה לשתות די ספוקו הואיל ואין הדרך לתת בעדו מחיר:

פסוק ח
וארח. וילך אורח להתחבר עם פועלי און
וללכת וגו'. כפל הדבר במ"ש:

פסוק ט
כי אמר. מוסב למעלה שאמר מי גבר וגו' שיאמר כדברי איוב כי אמר לא יסכן וגו' ר"ל אין הנאה ותועלת בא לאדם במה שירצה ללכת עם האלהים בדרכו ובפקודיו:

פסוק י
אנשי לבב. ר"ל אנשי לבב חכמה
חלילה לאל מרשע. לעשוק גמול הראוי
ושדי מעול. לגמול טוב לרשע ורע לצדיק:

פסוק יא
כי פועל אדם. כפי פועל האדם כן ישלם לו אם טוב ואם רע וכפי אורח איש כן יזמין לו וכפל הדבר במ"ש:

פסוק יב
אף אמנם. תחסר מלת כי וכאלו אמר אף כי ור"ל כ"ש שהאמת הוא אשר אל לא ירשיע ר"ל לא ישלם גמול רשע למי אשר לא הרשיע והוא מקרא קצר ומובן מאליו
לא יעות משפט. אפילו המשפט לא יעות לעשוק גמול שכרו:

פסוק יג
מי פקד. וכי מי צוה עליו לברוא את הארץ או מי ברא אותה מבלעדו והלא הוא בראה ומרצונו בראה וא"כ כל קיומה בא ממנו והכל בידו:

פסוק יד
אם ישים. אם היה משים לבו על העולם להפך הכל מיש לאין הלא יוכל הוא לאסוף אליו מהעולם הרוח והנשמה הנתון בו ממנו ר"ל היה מונע מן העולם ההשפעה הבאה ממנו והיתה שבה לאין:

פסוק טו
יגוע. ואז היה גוע כל בשר כולם כאחד ואף מין האדם היה שב אל העפר אשר לוקח ממנה וכאומר אם לא היה מעשיו במשפט כ"א מוצא תנואות וחושב לאויב וחפצו לאבד כמתנקם מה לו להרבות במיני היסורים הלא בידו לכלותו מהר מע"פ האדמה ואף את כל בשר יחד כי הכל שלו ומי א"כ ימחה בידו :

פסוק טז
ואם בינה. אם יש לך בינה שמע זאת והבן אותה והאזינה לקול מלי מה שאדבר עוד :

פסוק יז
האף. וכי אף גם זאת תאמר שהשונא המשפט הוא המושל כי תאמר אשר הממשלה נתונה ביד מערכות השמים ומקרה אחד לצדיק ולרשע באין משפט וכי נכון אשר בדברים כוזבים כאלה תרשיע את המקום אשר הוא באמת צדיק כביר ולא יעות משפט הגמול למסור הכל ביד המערכה:

פסוק יח
האמור. וכי ראוי לומר על המלך שהוא בליעל או לומר רשע על אחד מהנדיבים ומכ"ש לחשוב כזאת על המקום:

פסוק יט
אשר לא נשא. הלא הוא אשר לא נשא פני שרים לוותר להם על מעלם ולא ניכר לפניו מי הוא השוע ומי הוא הדל להיות חלוקים בדבר משפט הגמול כי כולם מעשה ידיו המה ואין הפרש ביניהם מול המקום:

פסוק כ
רגע ימותו. כאשר תבוא מיתה פתאומית כדבר וכיוצא בעבור גמול עונש הלא שניהם ימותו ברגע אחת זה כזה אם דל ואם שוע
וחצות לילה. לפעמים פתאום בחצות הלילה ינועו וינודו העם ויעברו מן העולם על כי חטאו לו והם עצמם הסירו את החוזק אשר בהם לא ביד זולת כ"א מהם ובהם:

פסוק כא
כי עיניו. כי המקום משגיח על כל דרכי איש וגו' וכאשר יחטאו לו עד מהרה ישלח דברו לאבדם מן העולם אם דל ואם שוע ואם רבים המה אף מבלי סבה קדומה :

פסוק כב
אין חשך. אין החשך יחשיך ממנו להיות למסתור לפועלי עון לבל יראה מעשיהם אל מול פני ה':

פסוק כג
כי לא וגו'. כי אין דרכו להשים על איש עונש נוסף על הראוי עד אשר שיאמר האיש אהלך אל אל במשפט כי הרבה העונש על הפשע ובעבור זה ישגיח על פרטי מעשה האדם לשלם גמול כערך המעשה:

פסוק כד
ירוע. הנה ירוצץ חזקים אין חקר להם ומעמיד אחרים במקומם על ממשלתם:

פסוק כה
לכן יכיר. בעבור אשר יכיר מעשיהם ולזה הפך בלילה אחת להעמיד אחרים במקומם והמה נדכאו מן הארץ:

פסוק כו
תחת רשעים. בעבור היותם רשעים לזה הכם ורצצם במקום ימצא שם רואים למען יקחו מוסר:

פסוק כז
אשר על כן. אשר נאבדו על אשר סרו מאחרי ה'
וכל דרכיו. אף אחת מכל דרכיו לא השכילו וכן על כל דבר פשע (שמות כב) ומשפטו על אחת מכל דבר פשע:

פסוק כח
להביא עליו. לזה האבידם מן העולם להביא על כל אחד מהם גמול צעקת הדל אשר עשקו וגמול צעקת העניים הרבים אשר ישמע כי עשק ליחיד ולרבים ובא צעקתם לפני המקום:

פסוק כט
והוא ישקיט. כאשר יגזור המקום על מי לשבת שוקט ובוטח ומי הוא יחריד ויבלבל אותו וכאשר יסתיר פנים ממי לבל ישגיח בו לתת לו די מחסורו ומי א"כ יראנו ר"ל מי ישגיח בו למלאות מחסורו כי הכל מיד ה' ואין כח במערכת השמים לא לרחק ולא לקרב
ועל גוי. בין על אומה שלימה בין על אדם יחידי כי יכול הוא אף בכוללים ומשגיח אף בפרטים:

פסוק ל
ממלוך. הוא המסיר ממלוכה אדם חנף מבלי היות מוקשי עם ר"ל למען לא יביא מוקשים על העם:

פסוק לא
כי אל אל האמר. ר"ל על כי נראה שמעשיו בדין נכון הוא לומר אל האל הנה אשא ואסבול המכאוב ולא אשחית מעשה מעתה:

פסוק לב
בלעדי אחזה. ומלבד מה שאראה אני בעצמי להשכיל בדבריך למדני אתה את המעשה אשר אעשה ואם פעלתי עון מחסרון הידיעה לא אוסיף עוד לעשות כזאת כאשר תלמדני לדעת דרך זו אלך וכאומר הנה דרך הנכון לומר כן ולא להחזיק עצמו לצדיק ולבעט ביסורים:

פסוק לג
המעמך. וכי מעמך לבדך יושלם החקירה בדבר הנהגת משפט ה' וכי אתה לבדך תכריע כי מאסת אמרי הזולת וכפל עוד דברו ואמר וכי אתה תבחר אמיתת הדבר ולא אני הלא גם לי לבב כמוך ומה ידעת מן ההיקש והויכוח דבר ונשימה לב לבחון הכנים המה:

פסוק לד
אנשי לבב. הן ידעתי שאנשי לבב יאמרו לי ר"ל יודו למאמרי וכל גבר חכם יהיה שומע לדברי ומהם לא יסור:

פסוק לה
איוב. אבל איוב לא בדעת ידבר ר"ל מקושי המכאוב אין דעתו שלימה ולזה דבריו המה לא בהשכל ולולי זאת היה גם הוא מודה לדברי:

פסוק לו
אבי. הנה חפצי שעד עולם יהיה איוב בחון ביסורים לראות אם יחזור מדבריו ועם כל צעקתו לא יחדלו ממנו עד אשר ישוב לה'
על תשובות. בעבור שימצאו תשובות באנשי און בראותם שלא הלכו ממנו הייסורים כ"א בתשובה:

פסוק לז
כי יוסיף. כי על החטא אשר יחטא בלבו לכחש בהשגחה עוד יוסיף פשע אשר בינינו בפרסום רב יתלונן די ספוקו וירבה אמריו על האל ואם עכ"ז ילכו להם היסורים ינעול דלת לפני אנשי און ולא ישובו לה' כי יאמרו הכל בא במקרה וכאשר באו כן הלכו (העולה מהמענה ההיא אשר ישוב לומר שהמקום משלם לכ"א כגמולו ואינו מוצא תנואות לחבל מעשה ידיו משנאתו בם כי אם היה כן מה לו להרבות בתחבולות הלא הכל שלו ובידו לאבד הכל בקלות ואין מי ימחה בידו אבל עם הכל יעשה במשפט הדל יהיה או שוע המעט אם רב ואין כח במערכת השמים לבטל גזירת המקום לזאת מהראוי לשוב לה' ולא לבעט ביסורים אף יתאוה לבל ילכו היסורים מאיוב עד כי ישוב למען הורות תשובה):