א הֶן-כֹּל רָאֲתָה עֵינִי שָׁמְעָה אָזְנִי וַתָּבֶן לָהּ:
ב כְּדַעְתְּכֶם יָדַעְתִּי גַם-אָנִי לֹא-נֹפֵל אָנֹכִי מִכֶּם:
ג אוּלָם אֲנִי אֶל-שַׁדַּי אֲדַבֵּר וְהוֹכֵחַ אֶל-אֵל אֶחְפָּץ:
ד וְאוּלָם אַתֶּם טֹפְלֵי-שָׁקֶר רֹפְאֵי אֱלִל כֻּלְּכֶם:
ה מִי-יִתֵּן הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישׁוּן וּתְהִי לָכֶם לְחָכְמָה:
ו שִׁמְעוּ-נָא תוֹכַחְתִּי וְרִבוֹת שְׂפָתַי הַקְשִׁיבוּ:
ז הַלְאֵל תְּדַבְּרוּ עַוְלָה וְלוֹ תְּדַבְּרוּ רְמִיָּה:
ח הֲפָנָיו תִּשָּׂאוּן אִם-לָאֵל תְּרִיבוּן:
ט הֲטוֹב כִּי-יַחְקֹר אֶתְכֶם אִם-כְּהָתֵל בֶּאֱנוֹשׁ תְּהָתֵלּוּ בוֹ:
י הוֹכֵחַ יוֹכִיחַ אֶתְכֶם אִם-בַּסֵּתֶר פָּנִים תִּשָּׂאוּן:
יא הֲלֹא שְׂאֵתוֹ תְּבַעֵת אֶתְכֶם וּפַחְדּוֹ יִפֹּל עֲלֵיכֶם:
יב זִכְרֹנֵיכֶם מִשְׁלֵי-אֵפֶר לְגַבֵּי-חֹמֶר גַּבֵּיכֶם:
יג הַחֲרִישׁוּ מִמֶּנִּי וַאֲדַבְּרָה-אָנִי וְיַעֲבֹר עָלַי מָה:
יד עַל-מָה אֶשָּׂא בְשָׂרִי בְשִׁנָּי וְנַפְשִׁי אָשִׂים בְּכַפִּי:
טו הֵן יִקְטְלֵנִי (לֹא) [לוֹ] אֲיַחֵל אַךְ-דְּרָכַי אֶל-פָּנָיו אוֹכִיחַ:
טז גַּם-הוּא-לִי לִישׁוּעָה כִּי-לֹא לְפָנָיו חָנֵף יָבוֹא:
יז שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ מִלָּתִי וְאַחֲוָתִי בְּאָזְנֵיכֶם:
יח הִנֵּה-נָא עָרַכְתִּי מִשְׁפָּט יָדַעְתִּי כִּי-אֲנִי אֶצְדָּק:
יט מִי-הוּא יָרִיב עִמָּדִי כִּי-עַתָּה אַחֲרִישׁ וְאֶגְוָע:
כ אַךְ-שְׁתַּיִם אַל-תַּעַשׂ עִמָּדִי אָז מִפָּנֶיךָ לֹא אֶסָּתֵר:
כא כַּפְּךָ מֵעָלַי הַרְחַק וְאֵימָתְךָ אַל-תְּבַעֲתַנִּי:
כב וּקְרָא וְאָנֹכִי אֶעֱנֶה אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵנִי:
כג כַּמָּה לִי עֲוֹנוֹת וְחַטָּאוֹת פִּשְׁעִי וְחַטָּאתִי הֹדִיעֵנִי:
כד לָמָּה-פָנֶיךָ תַסְתִּיר וְתַחְשְׁבֵנִי לְאוֹיֵב לָךְ:
כה הֶּעָלֶה נִדָּף תַּעֲרוֹץ וְאֶת-קַשׁ יָבֵשׁ תִּרְדֹּף:
כו כִּי-תִכְתֹּב עָלַי מְרֹרוֹת וְתוֹרִישֵׁנִי עֲוֹנוֹת נְעוּרָי:
כז וְתָשֵׂם בַּסַּד רַגְלַי וְתִשְׁמוֹר כָּל-אָרְחֹתָי עַל-שָׁרְשֵׁי רַגְלַי תִּתְחַקֶּה:
כח וְהוּא כְּרָקָב יִבְלֶה כְּבֶגֶד אֲכָלוֹ עָשׁ:

[יג, ב]
לא נופל אנכי מכם - לא חסר אנכי מכם.

[יג, ד]
אליל - מלת אל נגזרת מן אל וענינה הדל.

[יג, ז]
הלאל - האם בעבור אל.
ולו תדברו רמיה - ואם בעבורו תדברו רמיה.

[יג, יא]
שאתו - התנשאותו ורוממותו.

[יג, יב]
לגבי חומר גביכם - לגופי חומר נמשלו גופיכם.

[יג, יג]
ויעבור עלי מה - רצה לומר, ויעבור עלי מהרעות מה שיהיה אם מעט ואם הרבה.

[יג, יז]
ואחותי - והגדתי.

[יג, יט]
אחריש ואגוע - הטעם אם אחריש אגוע לחוזק הכאב, ואמצא מרגוע בספרי ענייני מכאובי.

[יג, כא]
כפך - מכתך.

[יג, כה]
תערוץ - תשבור.

[יג, כו]
כי תכתוב עלי מרורות - רצה לומר, אתה גוזר עלי גזירות קשות ומרות.

[יג, כז]
בסד - הוא כלי מכלי המאסר שאוסרין בו רגלי הנאסר, בדרך שלא יוכל ללכת אנה ואנה, ציפו"ש בלע"ז.
תתחקה - שב אל הסד, והרצון בו, שחקיקת המאסר ההוא שנאסרה בו רגליו הוא, כאילו נחקק על שרשי רגליו, עד שיהיה החקק בו כשעור רגליו בצמצום, בדרך שיעמדו בו בדוחק, ולפי זה הפירוש יהיה סד נקבה, ואין זה זר בלשון, כי כמה שמות יבואו בלשון זכר וישתמשו בהם שימוש לשון נקבה, ולפי זה הפירוש, יתכן גם כן שישוב אמרו תשמור כל ארחותי אל הסד, לפי שהוא נאסר בה, ולא יוכל לצאת ממנה וללכת באשר ירצה.

[יג, כח]
כרקב - כעניין הנרקב שיבלה בקלות.