פרק טז
א וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר:
ב שָׁמַעְתִּי כְאֵלֶּה רַבּוֹת מְנַחֲמֵי עָמָל כֻּלְּכֶם:
ג הֲקֵץ לְדִבְרֵי-רוּחַ אוֹ מַה-יַּמְרִיצְךָ כִּי תַעֲנֶה:
ד גַּם אָנֹכִי כָּכֶם אֲדַבֵּרָה לוּ-יֵשׁ נַפְשְׁכֶם תַּחַת נַפְשִׁי אַחְבִּירָה עֲלֵיכֶם בְּמִלִּים וְאָנִיעָה עֲלֵיכֶם בְּמוֹ רֹאשִׁי:
ה אֲאַמִּצְכֶם בְּמוֹ-פִי וְנִיד שְׂפָתַי יַחְשֹׂךְ:
ו אִם-אֲדַבְּרָה לֹא-יֵחָשֵׂךְ כְּאֵבִי וְאַחְדְּלָה מַה-מִנִּי יַהֲלֹךְ:
ז אַךְ-עַתָּה הֶלְאָנִי הֲשִׁמּוֹתָ כָּל-עֲדָתִי:
ח וַתִּקְמְטֵנִי לְעֵד הָיָה וַיָּקָם בִּי כַחֲשִׁי בְּפָנַי יַעֲנֶה:
ט אַפּוֹ טָרַף וַיִּשְׂטְמֵנִי חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו צָרִי יִלְטוֹשׁ עֵינָיו לִי:
י פָּעֲרוּ עָלַי בְּפִיהֶם בְּחֶרְפָּה הִכּוּ לְחָיָי יַחַד עָלַי יִתְמַלָּאוּן:
יא יַסְגִּירֵנִי אֵל אֶל עֲוִיל וְעַל-יְדֵי רְשָׁעִים יִרְטֵנִי:
יב שָׁלֵו הָיִיתִי וַיְפַרְפְּרֵנִי וְאָחַז בְּעָרְפִּי וַיְפַצְפְּצֵנִי וַיְקִימֵנִי לוֹ לְמַטָּרָה:
יג יָסֹבּוּ עָלַי רַבָּיו יְפַלַּח כִּלְיוֹתַי וְלֹא יַחְמֹל יִשְׁפֹּךְ לָאָרֶץ מְרֵרָתִי:
יד יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל-פְּנֵי-פָרֶץ יָרֻץ עָלַי כְּגִבּוֹר:
טו שַׂק תָּפַרְתִּי עֲלֵי גִלְדִּי וְעֹלַלְתִּי בֶעָפָר קַרְנִי:
טז פָּנַי (חֳמַרְמְרֻה) [חֳמַרְמְרוּ] מִנִּי-בֶכִי וְעַל עַפְעַפַּי צַלְמָוֶת:
יז עַל לֹא-חָמָס בְּכַפָּי וּתְפִלָּתִי זַכָּה:
יח אֶרֶץ אַל-תְּכַסִּי דָמִי וְאַל-יְהִי מָקוֹם לְזַעֲקָתִי:
יט גַּם-עַתָּה הִנֵּה-בַשָּׁמַיִם עֵדִי וְשָׂהֲדִי בַּמְּרוֹמִים:
כ מְלִיצַי רֵעָי אֶל-אֱלוֹהַּ דָּלְפָה עֵינִי:
כא וְיוֹכַח לְגֶבֶר עִם-אֱלוֹהַּ וּבֶן-אָדָם לְרֵעֵהוּ:
כב כִּי-שְׁנוֹת מִסְפָּר יֶאֱתָיוּ וְאֹרַח לֹא-אָשׁוּב אֶהֱלֹךְ:
[טז, א]
ויען איוב ויאמר...
ביאור מלות המענה.
[טז, ב]
עמל - הבל וכזב.
[טז, ג]
מה ימריצך - רצה לומר, מה יחזקך, מה שטענת בדבריך.
[טז, ה]
אאמצכם במו פי - אחזיק אתכם בדברי.
וניד שפתי יחשך - מה שאנוד אתכם בדברי, יחשך כאבכם מכם.
[טז, ז]
השימות כל עדתי - שמת כל איברי שוממים, ובא אמרו:
הֶלְאָנִי השימות כל עדתי, פעם לנוכח ופעם שלא לנוכח, על דרך אומרו:
משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו.
[טז, ח]
וַתִּקְמְטֵנִי - מענין קמטים, כי הם עדות על הכחישות ועל הדלות.
[טז, ט]
ילטוש עיניו לי - יעיין אותי בעין רעה, ויהיה ילטוש מגזרת
חרבו ילטוש, רצה לומר יבריק ויחריד.
[טז, י]
פערו - פתחו והרחיבו עלי פה.
יתמלאון - יתקבצון.
[י, יא]
יסגירני - ימסרני.
עֲוִיל - שקרן.
יִרְטֵנִי - יטה אותי ממה שהייתי בו, והוא מגזרת
ירט הדרך לנגדי, והם שני שרשים בענין אחד, רצה לומר ירט ורטה.
[טז, יב]
וַיְפַרְפְּרֵנִי - שברני וכתתני, מגזרת
פור התפוררה ארץ.
וכן
ויפציצני, מגזרת
וכפטיש יפוצץ סלע.
למטרה - כמטרה לחץ, והנה הוא הרושם שמניחין מורי החצים לירות בו.
[טז, יג]
רַבָּיו - מורי החצים אשר לו, מגזרת:
וימררוהו ורובו.
יפלח - יבקע.
[טז, טו]
גלדי - הוא הקרום שיעלה על המכה, כאמרם הגלידה המכה.
ועוללתי בעפר קרני - רצה לומר העליתי עפר על ראשי.
[טז, טז]
חמרמרו - נמלאו חמר ולכלוך.
[טז, יט]
ושהדי - ועדי.
[טז, כ]
דלפה עיני - תדמע עיני.