פרק טז

א וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר:
ב שָׁמַעְתִּי כְאֵלֶּה רַבּוֹת מְנַחֲמֵי עָמָל כֻּלְּכֶם:
ג הֲקֵץ לְדִבְרֵי-רוּחַ אוֹ מַה-יַּמְרִיצְךָ כִּי תַעֲנֶה:
ד גַּם אָנֹכִי כָּכֶם אֲדַבֵּרָה לוּ-יֵשׁ נַפְשְׁכֶם תַּחַת נַפְשִׁי אַחְבִּירָה עֲלֵיכֶם בְּמִלִּים וְאָנִיעָה עֲלֵיכֶם בְּמוֹ רֹאשִׁי:
ה אֲאַמִּצְכֶם בְּמוֹ-פִי וְנִיד שְׂפָתַי יַחְשֹׂךְ:
ו אִם-אֲדַבְּרָה לֹא-יֵחָשֵׂךְ כְּאֵבִי וְאַחְדְּלָה מַה-מִנִּי יַהֲלֹךְ:
ז אַךְ-עַתָּה הֶלְאָנִי הֲשִׁמּוֹתָ כָּל-עֲדָתִי:
ח וַתִּקְמְטֵנִי לְעֵד הָיָה וַיָּקָם בִּי כַחֲשִׁי בְּפָנַי יַעֲנֶה:
ט אַפּוֹ טָרַף וַיִּשְׂטְמֵנִי חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו צָרִי יִלְטוֹשׁ עֵינָיו לִי:
י פָּעֲרוּ עָלַי בְּפִיהֶם בְּחֶרְפָּה הִכּוּ לְחָיָי יַחַד עָלַי יִתְמַלָּאוּן:
יא יַסְגִּירֵנִי אֵל אֶל עֲוִיל וְעַל-יְדֵי רְשָׁעִים יִרְטֵנִי:
יב שָׁלֵו הָיִיתִי וַיְפַרְפְּרֵנִי וְאָחַז בְּעָרְפִּי וַיְפַצְפְּצֵנִי וַיְקִימֵנִי לוֹ לְמַטָּרָה:
יג יָסֹבּוּ עָלַי רַבָּיו יְפַלַּח כִּלְיוֹתַי וְלֹא יַחְמֹל יִשְׁפֹּךְ לָאָרֶץ מְרֵרָתִי:
יד יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל-פְּנֵי-פָרֶץ יָרֻץ עָלַי כְּגִבּוֹר:
טו שַׂק תָּפַרְתִּי עֲלֵי גִלְדִּי וְעֹלַלְתִּי בֶעָפָר קַרְנִי:
טז פָּנַי (חֳמַרְמְרֻה) [חֳמַרְמְרוּ] מִנִּי-בֶכִי וְעַל עַפְעַפַּי צַלְמָוֶת:
יז עַל לֹא-חָמָס בְּכַפָּי וּתְפִלָּתִי זַכָּה:
יח אֶרֶץ אַל-תְּכַסִּי דָמִי וְאַל-יְהִי מָקוֹם לְזַעֲקָתִי:
יט גַּם-עַתָּה הִנֵּה-בַשָּׁמַיִם עֵדִי וְשָׂהֲדִי בַּמְּרוֹמִים:
כ מְלִיצַי רֵעָי אֶל-אֱלוֹהַּ דָּלְפָה עֵינִי:
כא וְיוֹכַח לְגֶבֶר עִם-אֱלוֹהַּ וּבֶן-אָדָם לְרֵעֵהוּ:
כב כִּי-שְׁנוֹת מִסְפָּר יֶאֱתָיוּ וְאֹרַח לֹא-אָשׁוּב אֶהֱלֹךְ:

[טז, א]
ויען איוב ויאמר...

ביאור מלות המענה.
[טז, ב]
עמל -
הבל וכזב.

[טז, ג]
מה ימריצך -
רצה לומר, מה יחזקך, מה שטענת בדבריך.

[טז, ה]
אאמצכם במו פי -
אחזיק אתכם בדברי.
וניד שפתי יחשך - מה שאנוד אתכם בדברי, יחשך כאבכם מכם.

[טז, ז]
השימות כל עדתי -
שמת כל איברי שוממים, ובא אמרו: הֶלְאָנִי השימות כל עדתי, פעם לנוכח ופעם שלא לנוכח, על דרך אומרו: משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו.

[טז, ח]
וַתִּקְמְטֵנִי -
מענין קמטים, כי הם עדות על הכחישות ועל הדלות.

[טז, ט]
ילטוש עיניו לי -
יעיין אותי בעין רעה, ויהיה ילטוש מגזרת חרבו ילטוש, רצה לומר יבריק ויחריד.

[טז, י]
פערו -
פתחו והרחיבו עלי פה.
יתמלאון - יתקבצון.

[י, יא]
יסגירני -
ימסרני.
עֲוִיל - שקרן.
יִרְטֵנִי - יטה אותי ממה שהייתי בו, והוא מגזרת ירט הדרך לנגדי, והם שני שרשים בענין אחד, רצה לומר ירט ורטה.

[טז, יב]
וַיְפַרְפְּרֵנִי -
שברני וכתתני, מגזרת פור התפוררה ארץ.
וכן ויפציצני, מגזרת וכפטיש יפוצץ סלע.
למטרה -
כמטרה לחץ, והנה הוא הרושם שמניחין מורי החצים לירות בו.

[טז, יג]
רַבָּיו -
מורי החצים אשר לו, מגזרת: וימררוהו ורובו.
יפלח -
יבקע.

[טז, טו]
גלדי -
הוא הקרום שיעלה על המכה, כאמרם הגלידה המכה.
ועוללתי בעפר קרני -
רצה לומר העליתי עפר על ראשי.

[טז, טז]
חמרמרו -
נמלאו חמר ולכלוך.

[טז, יט]
ושהדי -
ועדי.

[טז, כ]
דלפה עיני -
תדמע עיני.

הפרק הבא    הפרק הקודם