א וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר:
ב גַּם-הַיּוֹם מְרִי שִׂחִי יָדִי כָּבְדָה עַל-אַנְחָתִי:
ג מִי-יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ אָבוֹא עַד-תְּכוּנָתוֹ:
ד אֶעֶרְכָה לְפָנָיו מִשְׁפָּט וּפִי אֲמַלֵּא תוֹכָחוֹת:
ה אֵדְעָה מִלִּים יַעֲנֵנִי וְאָבִינָה מַה-יֹּאמַר לִי:
ו הַבְּרָב-כֹּחַ יָרִיב עִמָּדִי לֹא אַךְ-הוּא יָשִׂם בִּי:
ז שָׁם יָשָׁר נוֹכָח עִמּוֹ וַאֲפַלְּטָה לָנֶצַח מִשֹּׁפְטִי:
ח הֵן קֶדֶם אֶהֱלֹךְ וְאֵינֶנּוּ וְאָחוֹר וְלֹא-אָבִין לוֹ:
ט שְׂמֹאול בַּעֲשׂתוֹ וְלֹא-אָחַז יַעְטֹף יָמִין וְלֹא אֶרְאֶה:
י כִּי-יָדַע דֶּרֶךְ עִמָּדִי בְּחָנַנִי כַּזָּהָב אֵצֵא:
יא בַּאֲשֻׁרוֹ אָחֲזָה רַגְלִי דַּרְכּוֹ שָׁמַרְתִּי וְלֹא-אָט:
יב מִצְוַת שְׂפָתָיו וְלֹא אָמִישׁ מֵחֻקִּי צָפַנְתִּי אִמְרֵי-פִיו:
יג וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּעַשׂ:
יד כִּי יַשְׁלִים חֻקִּי וְכָהֵנָּה רַבּוֹת עִמּוֹ:
טו עַל-כֵּן מִפָּנָיו אֶבָּהֵל אֶתְבּוֹנֵן וְאֶפְחַד מִמֶּנּוּ:
טז וְאֵל הֵרַךְ לִבִּי וְשַׁדַּי הִבְהִילָנִי:
יז כִּי-לֹא נִצְמַתִּי מִפְּנֵי-חֹשֶׁךְ וּמִפָּנַי כִּסָּה-אֹפֶל:

[כג, א]
ויען איוב ויאמר...

ביאור מלות המענה.
[כג, ב]
מרי שיחי - הרצון בו שהמריתי והפלגתי בכעסי, להתרעם על שברי תרעומת רב.
ידי - מכתי.

[כג, ד]
תוכחות - דברי תוכחות.

[כג, ו]
ישים בי - הרצון בזה ישים בי כח.

[כג, ז]
נוכח עמו - מתווכח עמו.
ואפלטה - עצמי ובשרי או נפשי.

[כג, ח]
קדם - מזרח.
ואחור - מערב.

[כג, ט]
שמאל - צפון.
ולא אחז - ולא אראה.
יעטוף - יכסה ויעלים.
ימין - דרום.

[כג, יא]
באשורו - פסיעתו.
ולא אט - ולא אטה.

[כג, יב]
ולא אמיש - ולא אסור ממנה, והנה מצות שפתיו דבק עם ולא אט, והרצון ולא אטה מצות שפתיו ולא אמיש. או יהיה ולא אט דבק עם דרכו שמרתי, ועם מצות שפתיו יהיה דבק ולא אמיש, ויהיה וי"ו ולא אמיש נוספת, כמו וי"ו ואיה וענה.

[כג, יג]
באחד - בענין אחד.
ונפשו אותה - ורצונו נכספה.

[כג, יד]
חקי - המצטרך אלי, כי המצטרך לאדם יקרא חק, כאמרו: הטריפני לחם חקי.

[כג, יז]
נצמתי - נכרתי.
מפני חשך - קודם בא חשך המקרים הרעים.
ומפני כסה אופל - והיה מכסה ומעלים מפני אופל הצרות האלו, רצה לומר שלא הייתי רואה אותם.