פרק כז
א וַיֹּסֶף אִיּוֹב שְׂאֵת מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר:
ב חַי-אֵל הֵסִיר מִשְׁפָּטִי וְשַׁדַּי הֵמַר נַפְשִׁי:
ג כִּי-כָל-עוֹד נִשְׁמָתִי בִי וְרוּחַ אֱלוֹהַּ בְּאַפִּי:
ד אִם-תְּדַבֵּרְנָה שְׂפָתַי עַוְלָה וּלְשׁוֹנִי אִם-יֶהְגֶּה רְמִיָּה:
ה חָלִילָה לִּי אִם-אַצְדִּיק אֶתְכֶם עַד-אֶגְוָע לֹא-אָסִיר תֻּמָּתִי מִמֶּנִּי:
ו בְּצִדְקָתִי הֶחֱזַקְתִּי וְלֹא אַרְפֶּהָ לֹא-יֶחֱרַף לְבָבִי מִיָּמָי:
ז יְהִי כְרָשָׁע אֹיְבִי וּמִתְקוֹמְמִי כְעַוָּל:
ח כִּי מַה-תִּקְוַת חָנֵף כִּי יִבְצָע כִּי יֵשֶׁל אֱלוֹהַּ נַפְשׁוֹ:
ט הֲצַעֲקָתוֹ יִשְׁמַע אֵל כִּי-תָבוֹא עָלָיו צָרָה:
י אִם-עַל-שַׁדַּי יִתְעַנָּג יִקְרָא אֱלוֹהַּ בְּכָל-עֵת:
יא אוֹרֶה אֶתְכֶם בְּיַד-אֵל אֲשֶׁר עִם-שַׁדַּי לֹא אֲכַחֵד:
יב הֵן-אַתֶּם כֻּלְּכֶם חֲזִיתֶם וְלָמָּה-זֶּה הֶבֶל תֶּהְבָּלוּ:
יג זֶה חֵלֶק-אָדָם רָשָׁע עִם-אֵל וְנַחֲלַת עָרִיצִים מִשַּׁדַּי יִקָּחוּ:
יד אִם-יִרְבּוּ בָנָיו לְמוֹ-חָרֶב וְצֶאֱצָאָיו לֹא יִשְׂבְּעוּ-לָחֶם:
טו שְׂרִידָיו בַּמָּוֶת יִקָּבֵרוּ וְאַלְמְנֹתָיו לֹא תִבְכֶּנָה:
טז אִם-יִצְבֹּר כֶּעָפָר כָּסֶף וְכַחֹמֶר יָכִין מַלְבּוּשׁ:
יז יָכִין וְצַדִּיק יִלְבָּשׁ וְכֶסֶף נָקִי יַחֲלֹק:
יח בָּנָה כָעָשׁ בֵּיתוֹ וּכְסֻכָּה עָשָׂה נֹצֵר:
יט עָשִׁיר יִשְׁכַּב וְלֹא יֵאָסֵף עֵינָיו פָּקַח וְאֵינֶנּוּ:
כ תַּשִּׂיגֵהוּ כַמַּיִם בַּלָּהוֹת לַיְלָה גְּנָבַתּוּ סוּפָה:
כא יִשָּׂאֵהוּ קָדִים וְיֵלַךְ וִישַׂעֲרֵהוּ מִמְּקֹמוֹ:
כב וְיַשְׁלֵךְ עָלָיו וְלֹא יַחְמוֹל מִיָּדוֹ בָּרוֹחַ יִבְרָח:
כג יִשְׂפֹּק עָלֵימוֹ כַפֵּימוֹ וְיִשְׁרֹק עָלָיו מִמְּקֹמוֹ:
פסוק א
ויוסף איוב שאת משלו ויאמר...
ביאור מלות המענה:
[כז, ו]
יחרף – יטה, ומזה הענין
שפחה נחרפת לאיש, רצה לומר שהיא נוטה מצד עבדות לצד חירות, כמו שזכר הרב מורה צדק.
[כז, ח]
יבצע - יגזול.
ישל - יעמוד בשלוה.
[כז, יא]
אורה - אלמוד.
[כז, יג]
עריצים - הם התקיפים החומסים שאר אנשים, להשענם על תקפם וגבורתם.
[כז, טו]
שרידיו - הם בניו, כי הם השרידים הנשארים מן האדם.
[כז, יז]
וכסף נקי יחלוק - האיש הנקי יחלוק כספו ויפזרהו, תחת אשר קבץ אותו הרשע. והרצון בזה כי הנקי ימשול על אשר לו.
[כז, כ]
תשיגהו כמים בלהות - תשיגהו בלהה אחרי בלהה בלי הפסק, כמו שיגרו המים בשטף בלי הפסק.
[כז, כא]
קדים - רוח קדים.
וישערהו - מענין
רוח סערה.
[כז, כב]
מידו - ממכתו.
[כז, כג]
עלימו כַפֵּימוֹ - עליו כפיו.