פרק לו
א וַיֹּסֶף אֱלִיהוּא וַיֹּאמַר:
ב כַּתַּר-לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ כִּי עוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּים:
ג אֶשָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק וְלְפֹעֲלִי אֶתֶּן-צֶדֶק:
ד כִּי-אָמְנָם לֹא-שֶׁקֶר מִלָּי תְּמִים דֵּעוֹת עִמָּךְ:
ה הֶן-אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַ לֵב:
ו לֹא-יְחַיֶּה רָשָׁע וּמִשְׁפַּט עֲנִיִּים יִתֵּן:
ז לֹא-יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו וְאֶת-מְלָכִים לַכִּסֵּא וַיֹּשִׁיבֵם לָנֶצַח וַיִּגְבָּהוּ:
ח וְאִם-אֲסוּרִים בַּזִּקִּים יִלָּכְדוּן בְּחַבְלֵי-עֹנִי:
ט וַיַּגֵּד לָהֶם פָּעֳלָם וּפִשְׁעֵיהֶם כִּי יִתְגַּבָּרוּ:
י וַיִּגֶל אָזְנָם לַמּוּסָר וַיֹּאמֶר כִּי-יְשׁוּבוּן מֵאָוֶן:
יא אִם-יִשְׁמְעוּ וְיַעֲבֹדוּ יְכַלּוּ יְמֵיהֶם בַּטּוֹב וּשְׁנֵיהֶם בַּנְּעִימִים:
יב וְאִם-לֹא יִשְׁמְעוּ בְּשֶׁלַח יַעֲבֹרוּ וְיִגְוְעוּ כִּבְלִי-דָעַת:
יג וְחַנְפֵי-לֵב יָשִׂימוּ אָף לֹא יְשַׁוְּעוּ כִּי אֲסָרָם:
יד תָּמֹת בַּנֹּעַר נַפְשָׁם וְחַיָּתָם בַּקְּדֵשִׁים:
טו יְחַלֵּץ עָנִי בְעָנְיוֹ וְיִגֶל בַּלַּחַץ אָזְנָם:
טז וְאַף הֲסִיתְךָ מִפִּי-צָר רַחַב לֹא-מוּצַק תַּחְתֶּיהָ וְנַחַת שֻׁלְחָנְךָ מָלֵא דָשֶׁן:
יז וְדִין-רָשָׁע מָלֵאתָ דִּין וּמִשְׁפָּט יִתְמֹכוּ:
יח כִּי-חֵמָה פֶּן-יְסִיתְךָ בְשָׂפֶק וְרָב-כֹּפֶר אַל-יַטֶּךָּ:
יט הֲיַעֲרֹךְ שׁוּעֲךָ לֹא בְצָר וְכֹל מַאֲמַצֵּי-כֹחַ:
כ אַל-תִּשְׁאַף הַלָּיְלָה לַעֲלוֹת עַמִּים תַּחְתָּם:
כא הִשָּׁמֶר אַל-תֵּפֶן אֶל-אָוֶן כִּי-עַל-זֶה בָּחַרְתָּ מֵעֹנִי:
כב הֶן-אֵל יַשְׂגִּיב בְּכֹחוֹ מִי כָמֹהוּ מוֹרֶה:
כג מִי-פָקַד עָלָיו דַּרְכּוֹ וּמִי-אָמַר פָּעַלְתָּ עַוְלָה:
כד זְכֹר כִּי-תַשְׂגִּיא פָעֳלוֹ אֲשֶׁר שֹׁרְרוּ אֲנָשִׁים:
כה כָּל-אָדָם חָזוּ-בוֹ אֱנוֹשׁ יַבִּיט מֵרָחוֹק:
כו הֶן-אֵל שַׂגִּיא וְלֹא נֵדָע מִסְפַּר שָׁנָיו וְלֹא-חֵקֶר:
כז כִּי יְגָרַע נִטְפֵי-מָיִם יָזֹקּוּ מָטָר לְאֵדוֹ:
כח אֲשֶׁר-יִזְּלוּ שְׁחָקִים יִרְעֲפוּ עֲלֵי אָדָם רָב:
כט אַף אִם-יָבִין מִפְרְשֵׂי-עָב תְּשֻׁאוֹת סֻכָּתוֹ:
ל הֵן-פָּרַשׂ עָלָיו אוֹרוֹ וְשָׁרְשֵׁי הַיָּם כִּסָּה:
לא כִּי-בָם יָדִין עַמִּים יִתֶּן-אֹכֶל לְמַכְבִּיר:
לב עַל-כַּפַּיִם כִּסָּה-אוֹר וַיְצַו עָלֶיהָ בְמַפְגִּיעַ:
לג יַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ מִקְנֶה אַף עַל-עוֹלֶה:
ביאור מלות המענה.
[לו, ב]
כַּתַּר לי זְעֵיר - המתן לי מעט.
וַאֲחַוֶּךָּ - ואגידך.
[לו, ה]
כביר - רב ההשגחה.
כביר כח לב - רב הכנת השכל להשיג המושכלות.
[לו, ז]
יגרע - ימנע.
[לו, יא]
ויעבדו - ה' יתברך.
[לו, יב]
בְּשֶׁלַח יעבורו - בחרב יכרתו.
[לו, יג]
לא יְשַׁוְּעוּ - לא יתפללו.
[לו, יד]
וְחַיָּתָם בַּקְּדֵשִים - ונפשם בהיותם נערים שאז ראויים להיותם קדשים מפני רתיחת הטבע אז.
[לו, טו]
יחלץ - יציל.
[לו, טז]
הסיתך - הסירך ומזה הענין:
ויסיתם אלהים ממנו.
מפי צר - מפיו הצר והמצוק, רצה לומר שלא תהיה בפיו למאכל.
מוצק - הוא מענין מצוק.
ונחת שולחנך - ומה שיורד בשולחנך.
[לן, יז]
מלאת - פעל יוצא, אע"פ שהוא מבנין הקל.
וכמוהו:
ומלאו את המקום הזה דם נקיים.
[לו, יח]
פן יסיתך בְשָׂפֶק - פן יסירך מן העולם בספק ובהכאה.
[לו, יט]
שּוּעֲךָ - עושרך והוא מענין
ולא ניכר שוע לפני דל.
בצר - זהב מגזירת
והיה שדי בצריך.
[לו, כ]
תשאף - תביט ותשתדל.
לעלות - לכרות ומזה הענין
כעלות גדיש בעתו.
תחתם - במקומם.
[לו, כד]
שוררו - הביטו והשיגו.
[לו, כו]
שגיא - שגיא כח, או יהיה שגיא ונפלא במציאותו.
[לו, כז]
יגרע - ימנע.
נטפי מים - הגרת המים וזה בסבת היובש.
יזוקו מטר לאדו - יזלו מהם לחיות בהם בכח מטר, רצה לומר שיעשו מהם איד לח אשר הוא מוכן להיות ממנו מטר.
[לו, כט]
מפרשי עב - מיני הפרשיות אשר לעב, והרצון בו כי כבר יתחדשו עבים מתחלפים זה מזה עד שמקצתם יהיה מטר ומקצתם יהיה רוח ומקצתם עניינים אחרים, כמו שזכר אחר זה.
תשואות סוכתו - הרצון בסוכת עננו, והרצון בזה המיית עננו והוא הרעם.
[לו, ל]
אורו - שמשו ומזה צר ואור.
[לו, לא]
למכביר - לרוב.
[לו, לב]
כפים - עננים ומזה הענין
ושכותי כפי.
כסה אור - הוא האיד הקיטורי שהוא מתלהב בקלות ובמעט סבה.
במפגיע - בממשש ופוגש.
[לו, לג]
רעו - הוא האיד האחר שהוא רעו וחבירו.
מקנה אף על עולה - קנין אף על האיד הקיטורי שמדרכו לעלות למעלה.