פרק לו

א וַיֹּסֶף אֱלִיהוּא וַיֹּאמַר:
ב כַּתַּר-לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ כִּי עוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּים:
ג אֶשָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק וְלְפֹעֲלִי אֶתֶּן-צֶדֶק:
ד כִּי-אָמְנָם לֹא-שֶׁקֶר מִלָּי תְּמִים דֵּעוֹת עִמָּךְ:
ה הֶן-אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַ לֵב:
ו לֹא-יְחַיֶּה רָשָׁע וּמִשְׁפַּט עֲנִיִּים יִתֵּן:
ז לֹא-יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו וְאֶת-מְלָכִים לַכִּסֵּא וַיֹּשִׁיבֵם לָנֶצַח וַיִּגְבָּהוּ:
ח וְאִם-אֲסוּרִים בַּזִּקִּים יִלָּכְדוּן בְּחַבְלֵי-עֹנִי:
ט וַיַּגֵּד לָהֶם פָּעֳלָם וּפִשְׁעֵיהֶם כִּי יִתְגַּבָּרוּ:
י וַיִּגֶל אָזְנָם לַמּוּסָר וַיֹּאמֶר כִּי-יְשׁוּבוּן מֵאָוֶן:
יא אִם-יִשְׁמְעוּ וְיַעֲבֹדוּ יְכַלּוּ יְמֵיהֶם בַּטּוֹב וּשְׁנֵיהֶם בַּנְּעִימִים:
יב וְאִם-לֹא יִשְׁמְעוּ בְּשֶׁלַח יַעֲבֹרוּ וְיִגְוְעוּ כִּבְלִי-דָעַת:
יג וְחַנְפֵי-לֵב יָשִׂימוּ אָף לֹא יְשַׁוְּעוּ כִּי אֲסָרָם:
יד תָּמֹת בַּנֹּעַר נַפְשָׁם וְחַיָּתָם בַּקְּדֵשִׁים:
טו יְחַלֵּץ עָנִי בְעָנְיוֹ וְיִגֶל בַּלַּחַץ אָזְנָם:
טז וְאַף הֲסִיתְךָ מִפִּי-צָר רַחַב לֹא-מוּצַק תַּחְתֶּיהָ וְנַחַת שֻׁלְחָנְךָ מָלֵא דָשֶׁן:
יז וְדִין-רָשָׁע מָלֵאתָ דִּין וּמִשְׁפָּט יִתְמֹכוּ:
יח כִּי-חֵמָה פֶּן-יְסִיתְךָ בְשָׂפֶק וְרָב-כֹּפֶר אַל-יַטֶּךָּ:
יט הֲיַעֲרֹךְ שׁוּעֲךָ לֹא בְצָר וְכֹל מַאֲמַצֵּי-כֹחַ:
כ אַל-תִּשְׁאַף הַלָּיְלָה לַעֲלוֹת עַמִּים תַּחְתָּם:
כא הִשָּׁמֶר אַל-תֵּפֶן אֶל-אָוֶן כִּי-עַל-זֶה בָּחַרְתָּ מֵעֹנִי:
כב הֶן-אֵל יַשְׂגִּיב בְּכֹחוֹ מִי כָמֹהוּ מוֹרֶה:
כג מִי-פָקַד עָלָיו דַּרְכּוֹ וּמִי-אָמַר פָּעַלְתָּ עַוְלָה:
כד זְכֹר כִּי-תַשְׂגִּיא פָעֳלוֹ אֲשֶׁר שֹׁרְרוּ אֲנָשִׁים:
כה כָּל-אָדָם חָזוּ-בוֹ אֱנוֹשׁ יַבִּיט מֵרָחוֹק:
כו הֶן-אֵל שַׂגִּיא וְלֹא נֵדָע מִסְפַּר שָׁנָיו וְלֹא-חֵקֶר:
כז כִּי יְגָרַע נִטְפֵי-מָיִם יָזֹקּוּ מָטָר לְאֵדוֹ:
כח אֲשֶׁר-יִזְּלוּ שְׁחָקִים יִרְעֲפוּ עֲלֵי אָדָם רָב:
כט אַף אִם-יָבִין מִפְרְשֵׂי-עָב תְּשֻׁאוֹת סֻכָּתוֹ:
ל הֵן-פָּרַשׂ עָלָיו אוֹרוֹ וְשָׁרְשֵׁי הַיָּם כִּסָּה:
לא כִּי-בָם יָדִין עַמִּים יִתֶּן-אֹכֶל לְמַכְבִּיר:
לב עַל-כַּפַּיִם כִּסָּה-אוֹר וַיְצַו עָלֶיהָ בְמַפְגִּיעַ:
לג יַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ מִקְנֶה אַף עַל-עוֹלֶה:

ביאור מלות המענה.
[לו, ב]
כַּתַּר לי זְעֵיר -
המתן לי מעט.
וַאֲחַוֶּךָּ - ואגידך.

[לו, ה]
כביר -
רב ההשגחה.
כביר כח לב -
רב הכנת השכל להשיג המושכלות.

[לו, ז]
יגרע -
ימנע.

[לו, יא]
ויעבדו -
ה' יתברך.

[לו, יב]
בְּשֶׁלַח יעבורו -
בחרב יכרתו.

[לו, יג]
לא יְשַׁוְּעוּ -
לא יתפללו.

[לו, יד]
וְחַיָּתָם בַּקְּדֵשִים -
ונפשם בהיותם נערים שאז ראויים להיותם קדשים מפני רתיחת הטבע אז.

[לו, טו]
יחלץ -
יציל.

[לו, טז]
הסיתך -
הסירך ומזה הענין: ויסיתם אלהים ממנו.
מפי צר -
מפיו הצר והמצוק, רצה לומר שלא תהיה בפיו למאכל.
מוצק -
הוא מענין מצוק.
ונחת שולחנך -
ומה שיורד בשולחנך.

[לן, יז]
מלאת -
פעל יוצא, אע"פ שהוא מבנין הקל.
וכמוהו: ומלאו את המקום הזה דם נקיים.

[לו, יח]
פן יסיתך בְשָׂפֶק -
פן יסירך מן העולם בספק ובהכאה.

[לו, יט]
שּוּעֲךָ -
עושרך והוא מענין ולא ניכר שוע לפני דל.
בצר -
זהב מגזירת והיה שדי בצריך.

[לו, כ]
תשאף -
תביט ותשתדל.
לעלות -
לכרות ומזה הענין כעלות גדיש בעתו.
תחתם -
במקומם.

[לו, כד]
שוררו -
הביטו והשיגו.

[לו, כו]
שגיא -
שגיא כח, או יהיה שגיא ונפלא במציאותו.

[לו, כז]
יגרע -
ימנע.
נטפי מים - הגרת המים וזה בסבת היובש.
יזוקו מטר לאדו -
יזלו מהם לחיות בהם בכח מטר, רצה לומר שיעשו מהם איד לח אשר הוא מוכן להיות ממנו מטר.

[לו, כט]
מפרשי עב -
מיני הפרשיות אשר לעב, והרצון בו כי כבר יתחדשו עבים מתחלפים זה מזה עד שמקצתם יהיה מטר ומקצתם יהיה רוח ומקצתם עניינים אחרים, כמו שזכר אחר זה.
תשואות סוכתו - הרצון בסוכת עננו, והרצון בזה המיית עננו והוא הרעם.

[לו, ל]
אורו -
שמשו ומזה צר ואור.

[לו, לא]
למכביר -
לרוב.

[לו, לב]
כפים -
עננים ומזה הענין ושכותי כפי.
כסה אור - הוא האיד הקיטורי שהוא מתלהב בקלות ובמעט סבה.
במפגיע -
בממשש ופוגש.

[לו, לג]
רעו -
הוא האיד האחר שהוא רעו וחבירו.
מקנה אף על עולה -
קנין אף על האיד הקיטורי שמדרכו לעלות למעלה.

הפרק הבא    הפרק הקודם