פרק ט
א וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַר:
ב אָמְנָם יָדַעְתִּי כִּי-כֵן וּמַה-יִּצְדַּק אֱנוֹשׁ עִם-אֵל:
ג אִם-יַחְפֹּץ לָרִיב עִמּוֹ לֹא-יַעֲנֶנּוּ אַחַת מִנִּי-אָלֶף:
ד חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ מִי-הִקְשָׁה אֵלָיו וַיִּשְׁלָם:
ה הַמַּעְתִּיק הָרִים וְלֹא יָדָעוּ אֲשֶׁר הֲפָכָם בְּאַפּוֹ:
ו הַמַּרְגִּיז אֶרֶץ מִמְּקוֹמָהּ וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַּלָּצוּן:
ז הָאֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּם:
ח נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדּוֹ וְדוֹרֵךְ עַל-בָּמֳתֵי-יָם:
ט עֹשֶׂה-עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה וְחַדְרֵי תֵמָן:
י עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד-אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד-אֵין מִסְפָּר:
יא הֵן יַעֲבֹר עָלַי וְלֹא אֶרְאֶה וְיַחֲלֹף וְלֹא-אָבִין לוֹ:
יב הֵן יַחְתֹּף מִי יְשִׁיבֶנּוּ מִי-יֹאמַר אֵלָיו מַה-תַּעֲשֶׂה:
יג אֱלוֹהַּ לֹא-יָשִׁיב אַפּוֹ (תַּחְתָּו) [תַּחְתָּיו] שָׁחֲחוּ עֹזְרֵי רָהַב:
יד אַף כִּי-אָנֹכִי אֶעֱנֶנּוּ אֶבְחֲרָה דְבָרַי עִמּוֹ:
טו אֲשֶׁר אִם-צָדַקְתִּי לֹא אֶעֱנֶה לִמְשֹׁפְטִי אֶתְחַנָּן:
טז אִם-קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי לֹא-אַאֲמִין כִּי-יַאֲזִין קוֹלִי:
יז אֲשֶׁר-בִּשְׂעָרָה יְשׁוּפֵנִי וְהִרְבָּה פְצָעַי חִנָּם:
יח לֹא-יִתְּנֵנִי הָשֵׁב רוּחִי כִּי יַשְׂבִּעַנִי מַמְּרֹרִים:
יט אִם-לְכֹחַ אַמִּיץ הִנֵּה וְאִם-לְמִשְׁפָּט מִי יוֹעִידֵנִי:
כ אִם-אֶצְדָּק פִּי יַרְשִׁיעֵנִי תָּם-אָנִי וַיַּעְקְשֵׁנִי:
כא תָּם-אָנִי לֹא-אֵדַע נַפְשִׁי אֶמְאַס חַיָּי:
כב אַחַת הִיא עַל-כֵּן אָמַרְתִּי תָּם וְרָשָׁע הוּא מְכַלֶּה:
כג אִם-שׁוֹט יָמִית פִּתְאֹם לְמַסַּת נְקִיִּם יִלְעָג:
כד אֶרֶץ נִתְּנָה בְיַד-רָשָׁע פְּנֵי-שֹׁפְטֶיהָ יְכַסֶּה אִם-לֹא אֵפוֹא מִי-הוּא:
כה וְיָמַי קַלּוּ מִנִּי-רָץ בָּרְחוּ לֹא-רָאוּ טוֹבָה:
כו חָלְפוּ עִם-אֳנִיּוֹת אֵבֶה כְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ עֲלֵי-אֹכֶל:
כז אִם-אָמְרִי אֶשְׁכְּחָה שִׂיחִי אֶעֶזְבָה פָנַי וְאַבְלִיגָה:
כח יָגֹרְתִּי כָל-עַצְּבֹתָי יָדַעְתִּי כִּי-לֹא תְנַקֵּנִי:
כט אָנֹכִי אֶרְשָׁע לָמָּה-זֶּה הֶבֶל אִיגָע:
ל אִם-הִתְרָחַצְתִּי (בְמֵו ) [בְמֵי-שָׁלֶג] וַהֲזִכּוֹתִי בְּבוֹר כַּפָּי:
לא אָז בַּשַּׁחַת תִּטְבְּלֵנִי וְתִעֲבוּנִי שַׂלְמוֹתָי:
לב כִּי-לֹא-אִישׁ כָּמוֹנִי אֶעֱנֶנּוּ נָבוֹא יַחְדָּו בַּמִּשְׁפָּט:
לג לֹא יֵשׁ-בֵּינֵינוּ מוֹכִיחַ יָשֵׁת יָדוֹ עַל-שְׁנֵינוּ:
לד יָסֵר מֵעָלַי שִׁבְטוֹ וְאֵמָתוֹ אַל-תְּבַעֲתַנִּי:
לה אֲדַבְּרָה וְלֹא אִירָאֶנּוּ כִּי-לֹא-כֵן אָנֹכִי עִמָּדִי:


[ט, א]
ויען איוב ויאמר.

ביאור מלות המענה:
[ט, ד]
וישלם -
ויעמוד עמו בשלום.

[ט, ה]
המעתיק הרים -
עוקר הרים ממקומם, וזה יעשהו השם יתברך באמצעות הרוח הנעצר בתוכו, כמו שהתבאר בספר האותות.
ולא ידעו - חסר ועניינו ולא ידעו האנשים, מי הוא אשר הפכם באפו, רצה לומר שסבת העתקם ממקומם נעלמת מההמון.

[ט, ו]
המרגיז -
מניד ומניע.
יתפלצון -
יתנודדו ויתנועעו.

[ט, ז]
לחרס -
הוא השמש.
יחתום -
יסגור עד שלא יראו הם הככבים ההם, וזה בעמוד קצתם תחת קצת, ויהיה שב אל כוכבי לכת לבד. או שיסתרו באור השמש, ויהיה שב אל כל הכוכבים. או יהיה הרצון באמרו: ובעד ככבים יחתום, רצה לומר כל כך יעדר אור השמש בעת הלקיה, עד שיראו הככבים.

[ט, ח]
ודורך על במתי ים -
עניינו שהוא נוטה הגשם, שידרוך על במתי ים והוא השמים וככביו, ההולכים באיזור גלגל המזלות, או נוטין ממנו מעט לצפון ולדרום.

[ט, ט]
עש כסיל וכימה -
הם צורות בגלגלי הככבים הקיימים.
וחדרי תימן - הם צורות הדרומיות.

[ט, יא]
ויחלוף -
ויעבור.

[ט, יב]
הן יחתוף –
חסר ועניינו הן יחתוף האדם, אם ירצה ולא ימצא מי שישיבנו ממעשיו.

[ט, יג]
שחחו -
שפלו.
עזרי רהב -
הם העוזרים בגאוה ובתוקף.

[ט, טו]
למשופטי אתחנן –
בתמיה, והרצון בו, ואיך אתחנן אל השם יתברך, הנה אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי, להיותי פחות מאד ביחס אליו.

[ט, יז]
ישופני -
יכתתני.
חנם -
בלא עון.

[ט, כא]
תם אני לא אדע נפשי -
רצה לומר הנני אפס ותם, עד שלא אדע בעצמי נפשי, רצה לומר שאין נכרים כחתיה באיברי.

[ט, כג]
אם שוט ימית פתאום -
עניינו אם שבט ימית הרשע פתאום כמו שאמר בלדד, הנה הרשע ההוא ילעג לראות, אשר ינסה בהם השם יתברך הנקיים, לפי שהוא ימות תכף ולא יאריך ברע ההוא, והנקיים יתמידו ברע ההוא.

[ט, כו]
אניות אבה -
הוא עניין רצון, והם האניות שישיגו רצונם בהם, ההולכים בים להשחית, כי הם יצטרכו ללכת במהירות אל אשר ירצו.
יטוש -
יעוף.

[ט, כז]
שיחי -
דברי נגעי.
פני -
כעסי.
ואבליגה -
ואתחזק ויהיה בודד, או יהיה יוצא ויהיה פירש ואחזק לבי.

[ט, כח]
כל עצבותי -
כל הכעסים אשר לי.

[ט, לא]
אז בשחת תטבלני -
רצה לומר תכניס גופי בשחת.

[ט, לב]
כי לא איש כמוני -
עניינו אין השם יתברך איש כמוני לדבר עמו.

הפרק הבא    הפרק הקודם