רשי, איוב פרק טז
פרק טז, א
מענה איוב:
פרק טז, ג
ימריצך. ישערך פיך לחשוב דברים נמרצים על אופניהם.
פרק טז, ד
ככם אדברה. ככם אני יודע לקנתר.
לו יש נפשכם. ביסורין תחת נפשי גם אני הייתי מחבר עליכם במילין ומניע עליכם ראשי בצעקתכם ומאמיץ אתכם במו פי לאמר החרישו התאמצו ועמדו ביסוריכם כאשר אתם תאמרו אלי.
פרק טז, ה
וניד שפתי. שאני נד וקובל עתה וצועק אז יחשוך ולא אזעוק ולא אנוד עוד, אבל עתה.
פרק טז, ו
אם אדברה. וגו'.
פרק טז, ז
השימות. לשון שתיקה כמו אשתומם וכמו שומו שמים (ירמיה ב) שתקו והתמהו.
פרק טז, ח
ותקמטני לעד היה. הקמטתני והקדרתני בשביל עד שהיה לעד על עוני להשטינני.
פרק טז, ט
צרי. השטן הוא הצר.
ילטוש. יחדד כמו לוטש כל חורש וגומר (בראשית ד).
פרק טז, י
פערו עלי בפיהם. פתחו כמו ופערה פיה (ישעיה ה).
יתמלאון. יתאספון והרבה לו דומין במקרא קראו אחריך מלא (ירמיה ה) אשר יקראו עליו מלא רועים (ישעיה לא) ואינו משתנה מלשונו כי כל מילוי נאסף הוא.
פרק טז, יא
יסגירני אל אל עויל. הסגירני הקב"ה אל אויל לץ עולל ללוץ בי.
ועל ידי רשעים ירטני. רטיית תנחומיו ורפואתי מסר לרשעים שאינן אלא מקניטים. דבר אחר: ירטני כמו ירצני לשון רצוי ותנחומים.
פרק טז, יב
ויפרפרני. אותו עויל לשון פירורין.
ויפצפצני. לשון נשבר לשברים הרבה בחבטה רבה, כמו ונפצתם איש אל אחיו (ירמיה יד), ונפץ עולליך אל הסלע (תהלים קלז).
פרק טז, יג
רביו. מורה חציו כמו רובה קשת (בראשית כא).
מררתי. מרה שלי.
פרק טז, טו
גלדי. מכה יבשה והעלאת גלד ולשון משנה (ראש השנה כ"ז) והעמידו על גלדו.
ועוללי. ולכלכתי וגנותי כמו ויתעללו בה (שופטים יט) לשון בזיון וגנאי, וכמו עוללה לנפשי (איכה ג).
קרני. זיוי לשון וקרנים מידו לו (חבקוק ג).
פרק טז, טז
חמרמרו. נקמטו כמו נחמרו בני מיעיה בלשון משנה (חולין י) וכן מעי חמרמרו (איכה א).
צלמות. שחשכו מחמת בכי ודמעה.
פרק טז, יז
ותפלתי זכה. לא קיללתי חבירי ולא פיללתי לו רעה.
פרק טז, יח
ואל יהי מקום. בארץ להבליע בו צעקתי כי לשמים תעלה.
פרק טז, יט
הנה בשמים עדי. יוצרי היודע דרכי.
פרק טז, כ
דלפה. דומעת וזולפת דמעה לשון דילוף.
פרק טז, כא
ויוכח לגבר. והלואי יעשה לי זאת שיתן לי מקום להתווכח גבר עם אלוה להשוות שני הריבים, ריב גבר עם קונו וריב בין אדם לרעהו.
פרק טז, כב
כי שנות וגו'. הקצובים מספר לימי חיי.
יאתיו. יגיעו, ואז ארח לא אשוב אהלך.