פרק יט, א
מענה איוב:

פרק יט, ב
תוגיון. לשון תוגה.

פרק יט, ג
עשר פעמים. עשר פרשיות יש עד כאן. תהכרו לי. תתנכרו לי.

פרק יט, ד
אתי תלין. אני הוא הלוקח מכות על משוגתי.

פרק יט, ה
אם אמנם. אתם נוספים עלי לצרתי ותוכיחו עלי חרפתי מראים ומוכיחים חרפתי על פני.

פרק יט, ז
אצעק (על) חמס. ולא אענה.

פרק יט, י
ויסע. לשון עקירה.

פרק יט, יב
ויסולו. לשון מסילה.

פרק יט, יג
אך זרו. לשון אכזר.

פרק יט, יז
לבני בטני. לאותם שגדלתי בביתי כאלו הם בני.

פרק יט, יח
עוילים מאסו בי. נבזה אני בעיני נערים וכל שכן בעיני שרים.

פרק יט, כ
דבקה עצמי. שאני כחוש מעובי בשרי. בעור שיני. כל בשרי היה לקוי בשחין ובתולעים חוץ מחניכי שיניו.

פרק יט, כד
בעט ברזל. יחצבון בצור ואח"כ מעבירין את העופרת עליהם לתת לאותיות מראה שחרורית להכירם וכן דרך חוקק אבן, ולא יתכן לפרש עט של עופרת שהרי רך הוא אצל האבן.

פרק יט, כה
ואני ידעתי גואלי חי. וא"ו זה חוזר למעלה אתם תרדפוני ואני ידעתי גואלי חי ליפרע והוא יתקיים ויעמוד. ואחרון על עפר יקום. לאחר שיכלו כל שוכני עפר הוא אחרון יעמוד. יקום. יתקיים.

פרק יט, כו
ואחר עורי נקפו זאת. והם אינם נותנים לב לגואלי אלא אחר מכת עורי נקפו ונקרו הקניטה והרדיפה הזאת שאמרתי שהיא לי כנוקף וחותך בעורי כמו (ישעיה י) ונקף סבכי היער. ומבשרי. אני רואה משפטים. אלוה. לשון משפט ויסורין.

פרק יט, כח
כי תאמרו מה נרדף לו. כמו (דברים ז) כי תאמר בלבבך שהוא משמש לשון דילמא כלומר ושתהיו נותנים לבכם לחמול ולומר למה נרדפנו. ושרש דבר. הנמצא בו מה היא לעולם לא תעלה בלבבכם הטובה הזאת שרש דבר על מה הוא עומד.

פרק יט, כט
כי חמה. שאתם מגדילים עון המביא לידי חרב. למען תדעון. ותבינו סוד הפורענות הבא על הרשעים ויש אם למסורת שדין כתיב כמו שיש דין בעולם כמו (שופטים ה) שקמתי דבורה, כן ראיתי בתנחומא.