פרק כח, א
כי יש לכסף מוצא. גם זה טעם אחר לדברו הראשון שאמר בצדקתי החזקתי כי למה אהיה רשע, אם בשביל כסף וזהב לכל יש מוצא וסוף אבל החכמה מאין תבוא זה סוף הפרשה היא יקרה מכל, על כן כל ימי נתתי לבי עליה ללמוד. ומקום. יש לזהב שמשם יזוקו ויתכו אותו.

פרק כח, ב
ואבן יצוק נחושה. מן ההר יצק האומן את הנחושה הרי תחילה וסוף יש לכל דבר, שכל העולם יכלה וכל אשר בו.

פרק כח, ג
קץ שם. המקום. מתי תהיה החושך שהשמים נמלחו והארץ תבלה ולכל תכלית דבר הוא חוקר לו. אבן. אשר משם יצא לו חשך וצלמות אבן מקום מוצא פורענות, לכן נקרא אבן במקום פורענות כאדם הנוגף את רגליו באבן שיש לו צער, כ"ש, כמו קו תוהו ואבני בוהו, (ישעיה לד) דמן טורא אתגזרת אבן וגומר (דניאל ד).

פרק כח, ד
פרץ נחל. על סדום ועמורה נחלי אש וגפרית. מעם גר. ממקום שהוא נובע ונוגר. הנשכחים מני רגל. אלו אנשי סדום ששיכחו תורת רגלי אורחים מארצם שהיו משכיבים האורח במטה אם היה ארוך יותר מקטעין רגליו ואם היה קצר מאריכין אותו כך מפורש באגדה. דלו. ע"י פריצת נחל זה ומאנוש נעו.

פרק כח, ה
ארץ אשר ממנה יצא לחם. נהפך מקומה כמו אש.

פרק כח, ו
מקום ספיר. היו אבניה.

פרק כח, ז
לא ידעו עיט. לא עבר עליהן חיל של ליסטין. ולא שזפתו עין איה. לפי שהיא רואה יותר משאר עופות ולכך נקראה ראה שהיא עומדת בבבל ורואה נבילות בארץ ישראל כך מפורש באגדת (חולין סג ע"א) כלומר לא חפרוה מרגלים.

פרק כח, ח
לא עדה עליו. עבר כדמתרגמינן אשר עבר בין הבתרים (בראשית טו) (צ"ל הגזרים וע' בתרגום) דעדא. שחץ ושחל. משבעה שמות האריה הם (בסנהדרין צה) ששה שמות יש לאריה, והקב"ה מה עשה.

פרק כח, ט
בחלמיש שלח ידו. והפך שרשי ההרים מלמעלה למטה.

פרק כח, י
בצורות יאורים בקע. חוזר לתחילת ענינו שאמר כי לכל דבר יש מוצא, ובצורות בקע למוצא היאורים וכן. כל יקר ראתה עינו. מהיכן יצא לבריות כמו שעשה לישראל הך סלע ויזובו מימיו.

פרק כח, יא
מבכי נהרות חבש. בבריאת העולם כשבכו מים התחתונים, בכי כמו נבכי ים (איוב לט). חבש. כמו ויחבש את חמורו (בראשית כב) ל"ש, ס"א מבכי וגו' מפני בכייתן של ישראל שהיו בוכין לאמר מה נשתה חבש ותיקן להם נהרי מים מן הסלע ויחבש להם מתרגם ואתקין. ותעלומה יוציא אור. חלון יש ברקיע ושמו תעלומה משם תולדות השמש לתקופתו בפרקי ר' אליעזר, כלומר לכל דבר יש מוצא וסוף רק לחכמה לא מוצא לה אלא מפיו ולא סוף עולמית.

פרק כח, יב
והחכמה. התורה.

פרק כח, יג
ולא תמצא בארץ החיים. במי שמחיה אלא במי שממית עצמו עליה ביגיעה וברעבון.

פרק כח, יד
תהום אמר לא בי היא. אם תשאלנה ליורדי תהום העוסקים במוצא מרגליות ובמוצא זהב וכסף ממקום תהומות הארץ יאמרו לך לא בי היא, איני בקי בהוראה (שבת פט ע"א, ע"ש היטב וצ"ע). וים אמר. ויורדי הים לסחורה יאמרו לך לא עמדי חכמה למה לפי שאינם יכולים לקנותה כשאר פרקמטיא לתת מעושרם בדמיה, ובאגדה הוא אומר שבשעת מתן תורה בא השטן לפני הקב"ה ואמר לו היכן תורה? א"ל אצל בן עמרם, בא לו אצל משה, אמר לו היכן תורה? אצל ים, בא לו אצל ים, אמר לו היכן תורה? לא בי היא, לך אצל בן עמרם. בא לו אצל בן עמרם, אמר לו היכן תורה? אצל תהום, בא לו אצל תהום, אמר לו היכן תורה? א"ל אין עמדי, לך אצל בן עמרם. בא לו אצל בן עמרם, אמר לו היכן תורה? אצל הקב"ה וזהו שאמר תהום אמר לא בי היא וים אמר אין עמדי.

פרק כח, טו
לא יותן סגור. זהב סגור זהו זהב טוב שבשעה שנפתח כל חנויות של זהב נסגרות.

פרק כח, טז
לא תסולה. לא תשתבח לשון סולו לרוכב בערבות (תהלים סח) המשבחה לומר חשובה היא ככתם אופיר וכשוהם יקר לא שבח הוא לה וכן המסולאים בפז (איכה ד). ותמורתה וגו'. ותמורתה לא בכלי פז.

פרק כח, יז
זהב. טהור מנהיר כמרגלית. ותמורתה וגו' לא בכלי פז.

פרק כח, יח
ראמות וגביש. שמות אבנים טובות שבים הם. לא יזכר. אצלה.

פרק כח, יט
פטדת כוש. אבן טובה היא כמו אודם פטדה, כתם היא קבוצת עדי לתכשיטי נשים ונקראת הקבוצה כתם בלשון עברי ובלשון ערבי אלחלו והוא נזם זהב וחלי כתם (משלי כה), וכן ותעד נזמה וחלייתה (הושע ב). ויש פותרים כתם כתר ולא נכון, כי לא מצינו פעולה בלשון זה כאשר מצינו בלשון כתר מכתיר כותרות.

פרק כח, כא
ומעוף השמים. מלאכים המעופפים.

פרק כח, כב
אבדון ומות אמרו. המאבדין וממיתין עצמן עליה אמרו באזנינו שמענו שמעה שהמיגע בה מתקיימת בו, ויש אומרים: כאשר באגדה אשר פירשתי למעלה שבא השטן לפני המקום אמר לו היכן תורה א"ל וכו' והיינו דכתיב: אבדון ומות אמרו באזנינו, שמענו שמעה כשנתנה לישראל, אבל.

פרק כח, כג
אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה. שיודע הוא היכן שורה וגם ישבחוה ויאמרו לה כי אלהים הבין דרכה נסתכל בה וברא את העולם באותיותיה כסדרם ומשקלן יצר כל היצורים כאשר כתוב בסוד ספר יצירה.

פרק כח, כד
כי הוא לקצות הארץ יביט. בה היאך יבנם ויבראם ותחת כל השמים צרכי ברייתן ראה בה.

פרק כח, כה
לעשות וגו' בה משקל לרוח. לכל ארץ לפי כחה וכן המים לפי המדה לפי מה שהיתה ארץ צריכה להשקותה יש ארץ נגובה וצריכה הרבה גשמים ויש ארץ שאינה צריכה כל כך.

פרק כח, כו
חק. גזירה קצובה לפי כל ארצות ומעיין ופלג להשקות כל ארץ וארץ ובעשותו דרך לכל החזיזים שלא יצאו שני קולות דרך נקב אחד פן יחריב את העולם.

פרק כח, כז
אז ראה. ראה אותה נסתכל בה ובעצתה יעשה הכל. ויספרה. ספר אותיותיה כפולות ופשוטות ראשונה ואמצעית ואחרונית היא אמת חותמו של הקב"ה, וכן בשאר סדרים ברא כל דבר ודבר באותיות הללו והכל מפורש בסוד ספר יצירה. הכינה. זימנה ליצירה.

פרק כח, כח
הן יראת ה' היא חכמה. זו צריכה לזו ואין חכמה יפה בלא יראה.