פרק ל, ב
גם כח ידיהם למה, היה לי. באותן הימים רשעים היו ולא תועלת בהם כי פורענות בא על ידם. עלימו אבד כלח. זקנה.

פרק ל, ג
בחסר ובכפן. היו גלמוד. העורקים ציה. שמבריחין אותן בימיו מקרב בני אדם לילך בחושך. אמש שואה ומשואה. ברואינ"א בלע"ז.

פרק ל, ד
הקוטפים מלוח עלי שיח. בהיותם במדברות היו קוטפים להם מלוחים על אילנות היערים ואכולים, מלוח שם עשב הוא ובלשון ארמי נקרא קקולי"ן ובלשון משנה מלוחים מלו"ש בלע"ז כאותה ששנינו (קדושין סו ע"א), העלו מלוחים על שלחנות של זהב. שיח. אילן כמו אחד השיחים (בראשית כא).

פרק ל, ה
מן גו. מן קרב עיר היו נגרשין.

פרק ל, ו
בערוץ נחלים. יש ארץ מלוחה מתבקעת ששם היו שוכבים בחורי העפר וחורי נקיקי הסלעים. וכפים. תרגום של סלעים. דבר אחר: בערוץ נחלים. הוא הנקיק שעושה הנחל סביבותיו.

פרק ל, ז
חרול יסופחו. אורשיא"ש בלע"ז היו נאספים כמו ונספחו על בית יעקב (ישעיה יד).

פרק ל, ח
נכאו. בימי מן הארץ שהייתי משפילם לשון נכה רוח.

פרק ל, יא
כי יתרי פתח. יתר קשתי פתח כמו שאמרתי למעלה וקשתי תחליף כלומר כחי התיש מי שבידו לעשות. ורסן מפני שלחו. רסני שהיו מרוסנים בו שלחוהו מפני כי אינם יראים מעתה ממני.

פרק ל, יב
על ימין. על ימיני עומדים פרחים קטנים כשאר הדיוטים שאיני חשוב בעיניהם להכנע מפני. רגלי שלחו. אם המקום צר להם דוחפים אותי הלאה. ויסולו עלי אורחות אידם. כל דרך נבלה שיש להם לעשות עושים מסילתן לפני ואצלי ולא ייראו.

פרק ל, יג
נתסו נתיבתי. הטובה ואין חוששין לה, נתסו כמו נתצו וסמ"ך מתחלפת בצד"י. להוותי יועילו. להקניטני מוסיפין.

פרק ל, יד
כפרץ רחב. שבגדר שהכל באים ועוברים שם כן יאתיו יחד עלי להכלימני. תחת שואה התגלגלו. כלומר מתגלגלים ובאין בסתר עד שמגיעין אצלי להקניטני כדי שלא אשמט מהם.

פרק ל, טו
ההפך עלי. נהפך עלי. בלהות. שדים. תרדוף כרוח. רעה. את נדיבתי. רוח נדיבה שהיה שורה עלי מתחלה.

פרק ל, טז
ועתה. אל הצרה הזאת תשתפך נפשי כאדם שתתפעם רוחו כי יאחזוני וכופין אותי להשתפל נפשי. ימי עוני. שאני בהם.

פרק ל, יז
ניקר. כמו העיני האנשים ההם תנקר (במדבר טז), ניקר פוריי"ר בלע"ז התולעים מנקרין בשרי מעל עצמי. ועורקי. גידי אין להם מנוחה גיד בלשון ערבי עורק, כך פירש דונש לשון אחר עורקי רודפי המבריחין אותי.

פרק ל, יח
יתחפש לבושי. משתנה לבושי גלד אחר גלד כשאדם פושט את בגדיו ולובש בגדים אחרים משונים מראשונים, קורא אותם בגדי חופש כמו (מלכ"א כב) התחפש ובא במלחמה ומתורגם אישתני. כפי כתנתי יאזרני. שאוזר ומעניק צוארי כן יאזרני אותי לבושי כל סביבי.

פרק ל, יט
הורני לחומר. הורני ילמדני השחין הזה לישב כמו בחומר, כמו שאמרנו (למעלה לשון ב) והוא יושב בתוך האפר. דבר אחר: הורני לחומר פירש השליכני לשון ירה בים (שמות טו). ואתמשל. נדמיתי ובמדרש רבי תנחומא אמר ר' ברכיה סרס את המקרא אני נמשלתי לאברהם בצדקתי שקרא עצמו עפר ואפר (בראשית יא) והוא דנני כרשעי דור הפלגה שמרדו בו בבנין המגדל, שכתוב בהם והחמר היה להם לחומר (שם יא).

פרק ל, כ
עמדתי. לראות לשתוק ולהבין כמו ובפתחו עמדו כל העם ולא ענו עוד (נחמיה ח). ותתבונן בי. מחשב עלי לשנות את נגעי.

פרק ל, כב
תשאני אל רוח. שדים. תרכיבני ותמוגגני תושיה. חלשות ותשות כח היה ממוגגני. ותמוגגני תושיה. לשון נקבה ועל תושיה עומד ואין תי"ו זו כתי"ו של תשאני.

פרק ל, כג
כי ידעתי. כי יודע הייתי אשר למות תשיבני, מקום שהוא מועד לכל חי בקבר.

פרק ל, כד
אך לא בעי. ובהשחתה היה רגיל השופט לשלוח יד כמו לעי השדה. אם בפידו. אם היה שולח פיד שהוא שבר על בריותיו. להן שוע. היה משעשען תנחומין במקצת וכן פירשו רבותינו אין הקב"ה מכה אומה ומושיבה צדו אלא מביא פיד לזו ומשעשעה בחברתה שלקתה כבר ומתנחמת בה, הביא פיד לאשור ושעשע במצרים, שנאמר: התיטבי מנא אמון (נחום ג) הביא פיד למצרים ושעשע באשור, שנאמר: הנה אשור בלבנון (יחזקאל לא) ועוד יפתר להן שוע תפלה ותחינה מועלת בהם.

פרק ל, כה
אם לא בכיתי לקשה יום. יודע ומכיר אם לא הייתי רחמני ובוכה על עניים קשי יום ועגמה נפשי לאביונים, כי על כל אלה באתני זאת.

פרק ל, כו
כי טוב קויתי וגו'. כלומר כי הגמול הזה ראוי לי.

פרק ל, כז
ולא דמו. אין יכולין לידום ולהחריש.

פרק ל, כח
בלא חמה. לא שזפתני השמש והנני קודר.

פרק ל, כט
אח הייתי לתנים וגו'. תנים ובנות יענה עסוקים בבכי כל ימיהם.

פרק ל, ל
חרה. לשון דבר הנחרה ומתייבש מפני חום האש, כמו נחר מפוח (ירמיה ו) ותוכו ניחר (יחזקאל טו).