פרק לב, א
מענה אליהוא:
פרק לב, ב
ממשפחת רם. אברהם, שנאמר: האדם הגדול בענקים (יהושע יד) זה אברהם. מאלהים. יותר מן המקום.

פרק לב, ג
וירשיעו את איוב. זה אחד מן המקראות שתקנו סופרים את לשון הכתוב וירשיעו כלפי המקום בשתיקותם היה לו לכתוב אלא שכינה הכתוב, וכן וימירו את כבודם בתבנית שור כבודי היה לו לכתוב אלא שכינה הכתוב, וכן ואל אראה ברעתי (במדבר יא) ברעתם היה לו לכתוב אלא שכינה הכתוב, וכן הרבה מקומות בספרי ובמסורת הגדולה.

פרק לב, ד
חכה. המתין. כי זקנים המה ממנו לימים. האחרים לכן חדל לו עד ששתקו הם, (מענה אליהו).

פרק לב, ו
זחלתי. יראתי.

פרק לב, ח
אכן רוח היא באנוש. החכמה ולא ע"י ימים וזקנה אלא רוח המקום הוא.

פרק לב, יב
ועדיכם אתבונן. התבוננתי בכם וראיתי כי אין מוכיח לאיוב.

פרק לב, יג
פן תאמרו מצאנו חכמה. בשתיקותינו שלא להקניטו עוד. כי אל ידפנו ולא איש. לא היה לכם למעט כבוד המקום בכך.

פרק לב, יד
ולא ערך אלי מלין. קבלה היא או שלא ערך אלי מלין. ובאמריכם לא אשיבנו. לא באותן אמרים שהשיבותם לו הייתי משיבו.

פרק לב, טו
העתיקו. סרו מהן מלין.

פרק לב, יט
הנה בטני. מלא רוח, דברים להשיב בתאוה. כיין לא יפתח. כיין חדש שאינו נפתח והוא נופח ואף בתוך אובות חדשים ומבקעם. אובות. נודות עשויין כקומת אדם גבוהים.

פרק לב, כא
לא אכנה. לא אשנה דברי להחליפו לכבודו כמו שאמרתי למעלה וירשיעו את איוב, זהו כינוי שמשנה את הדיבור בשביל כבודו ואף זאת לא אעשה, כי בפה מלא אוכיחנו.

פרק לב, כב
כמעט ישאני. יסלקני מן העולם. ויש פותרים ישאני כמו ותשא הארץ מפניו (נחום א).