פרק לג, ד
רוח אל עשתני. ואיני חזק יותר ממך.

פרק לג, ו
הן אני כפיך לאל. כמו ששאל פיך להתווכח למי שלא יבעתך הן אני במקומו של הקב"ה ובשבילו לדבר דבריו.

פרק לג, ז
ואכפי. כפייתי כמו אכף עליו פיהו (משלי יז).

פרק לג, ט
חף. טהור ומשופשף כמו נזיר לא יחוף ראשו, וכמו בכל חפין את הכלים.

פרק לג, י
תנואות. עלילות לשון תואנה לשוב מן המקום לשון כי תואנה הוא מבקש (שופטים יד).

פרק לג, יב
כי ירבה אלוה מאנוש. אין המקום צריך כל כך לדקדק אחר האדם כי הרבה יש להקב"ה צדקות יותר מאנוש.

פרק לג, טז
אז יגלה אוזן אנשים. כמו שעשה לאבימלך בחלום הלילה. ובמוסרם יחתום. חותמן ואוסרן ביסורין על עוונם.

פרק לג, יז
להסיר אדם. בחליו. מעשה. שהיה בדעתו לעשות. וגוה מגבר יכסה. ביסוריו למען הכניעו ולהשפילו לשוב כדי שיחשך נפשו ממיתה גמורה. גוה. כמו גאוה.

פרק לג, יח
וחיתו מעבור בשלח. בשלחו וחרבו של מלאך המות, כלומר לטובתך הביא עליך יסורין. שלח. כלי זיין וכן (נחמיה ד) ידו אחת מחזקת השלח.

פרק לג, יט
והוכח. לשון תוכחה שישוב מעונו. ורוב עצמותיו. שהוא איתן מוכיחן במכאוב.

פרק לג, כ
וזהמתו חיתו לחם. ממאסתו נפשו וחייתו של חולה כל מאכל. ונפשו. מזהמת כל מאכל תאוה.

פרק לג, כא
יכל בשרו מרואי. יחשך בשרו ממראה כמו כלו בדמעות עיני (איכה ב), מכלות עינים (ויקרא כו). ושופו עצמותיו. מתנתקין ממקומו, ושופו כמו דשף מדוכתיה (חולין מב). לא רואו. אין להם מראה ותואר.

פרק לג, כג
אחד מני אלף. במגידי פשעו והוא יליץ ישרו.

פרק לג, כד
ויחוננו. המקום. פדעהו. כמו פדאהו אל"ף מתחלפת בעיי"ן והענין מוכיח מצאתי כופר והוא פדיון.

פרק לג, כה
רטפש בשרו. רוטפש אשקוש"א בלע"ז. מנוער. נתעורר בשרו מן הנוער שהוא מנוער ומשונק בייסורי חליו, ואין לתיבה זו דמיון במקרא ולפי העניינים הוצרכנו לפרשו כמשמעות הענין והפותרו בלשון רפש ואומר הטי"ת נתוספת בו כמו (בראשית מד) נצטדק טועה הוא מאוד כי אין טי"ת מתוספת בתיבה כי אם בלשון מתפעל או נתפעל ובתיבה שיסודה צד"י ולא בשאר תיבות כמו צדק ונצטדק וכמו צרוע (ויקרא יג) נצטרע, ציר נאמן, וילכו ויצטיירו, צדה הצטיידנו (יהושע ט). ישוב. בכחו וברפואה לימי בחרותו.

פרק לג, כו
בתרועה. בתפילה.

פרק לג, כז
ישור על אנשים. יעשה שורות של אנשים כשניצול מחליו ויתודה ליוצרו. ולא שוה לי. לא נהיה לי שכר בדבריו.

פרק לג, כט
פעמים שלש. מייסרו על עונותיו בחליו שלא להשחיתו ואם יותר יכעיס לפניו ידאג מן גיהנם ומן המיתה, שנאמר: ועל ארבעה לא אשיבנו (עמוס א).