רשי, איוב פרק לח
פרק לח, א
(מענה מן הסערה)
מן הסערה. מנה שערות שלך ואשיבך דברים כנגדן, מן הסערה שחרפתני אשר בסערה ישופני (לעיל ט) ממנה אשיב לך כאשר תשמע בסוף הענין מי פלג לשטף תעלה גומא לכל שער. דבר אחר: בסערה הכהו בסערה רפאהו כדמפרש בספרי.
פרק לח, ב
מחשיך עצה. עצה חשיכה וסכלה. דבר אחר: מי זה מחשיך עצה בלי דעת, אמר הקב"ה מי זה הוא מחשיך עצה מקלקל במילים וברוב דברים שכתבתי איש תם וישר בתחילת הספר, כדי לחול שמי עליו והוא בא והחשיך וקילקל מה שיעצתי ברוב דבריו, ואיוב ענהו מי זה מעלים עצה (לקמן מב) אילו הייתי יודע עצתך לא הייתי מרבה בדברים, והקב"ה השיבו והלא אברהם לא היה יודע ועמד בעשר כך מצאתי.
פרק לח, ג
אזר נא כגבר חלציך. רמז לו שיתעורר מן חלייו ויסוריו.
פרק לח, ד
איפה. אי פה.
פרק לח, ה
ממדיה. מדותיה.
פרק לח, ו
ירה אבן פנתה. באמצע הים ומשם נשתת כל העולם איפה היית.
פרק לח, ז
ברן יחד. מתחלה כוכבי אור.
פרק לח, ח
בדלתים ים. חול גבול לו.
בגיחו. בהמשכתו יוצא מן התהום כמו גוחי מבטן מושכי.
פרק לח, ט
בשומי ענן. סביבות ים אוקיינוס שהוא היקף העולם ועננים סובבים לו כלבוש.
חתולתו. תכריכו כמו והחתל לא חתלת (יחזקאל טז).
פרק לח, י
ואשבור. עשיתי לו שברים סביב לעכבו בתוכם והם לו חוק אשר לא יעברם כמו וירדפם לפני השער עד השברים (יהושע ז) והם תועלות סביב לעיר.
פרק לח, יב
המימיך. מיום שנולדת.
פרק לח, יג
לאחוז בכנפות הארץ. ועוד המימיך צוית לאחוז בכנפי הארץ כאדם שאוחז בכנפי הטלית ומנערה כן אני עתיד לאחוז בכנפותיה ולנער את הרשעים. וכן הוא אומר וה' יטה את ידו וכשל עוזר (ישעיה לא) כאדם האוחז בידו דבר ומטה ידו והוא נופל.
פרק לח, יד
תתהפך. בציורין.
כחומר חותם. מטבע צורת האדם במותן ובתחיית המתים יחיו ויעמדו בלבושיהם.
פרק לח, טו
וימנע. אז מרשעים אורם וכן הוא אומר וזרוע רמה תשבר.
פרק לח, טז
נבכי ים. מסגרי ים כמו נבוכים הם בארץ (שמות יד).
פרק לח, יז
שערי מות. זה גיהנם.
פרק לח, כא
ידעת. כל זאת.
כי אז תוולד. כשבראתי.
פרק לח, כג
אשר חשכתי. המנעתי.
לעת צר. לחמשת מלכים בגבעון.
ליום קרב. מלחמת גוג ומגוג.
פרק לח, כד
יחלק אור. תימור של חמה מפציע לכאן ולכאן כקרני איל.
קדים. שמש המזרח.
פרק לח, כה
מי פלג לשטף תעלה. בערביא קורין לשערה שיטפא כל שעיר ושיער שבראש פלגתי לו תעלה גומא לינק ממנה שאילו שנים יונקות מגומא אחת מחשיכות מאור עיניו של אדם והם לא נתחלפו לי בין איוב לאויב נתחלף לי וזהו מן הסערה. דבר אחר: לשטף טיפת גשם שוטף פילגתי לכל טיפה גומא בעבים שאילו יורדות ב' טפות מגומא אחת מטשטשות את הארץ ונעשית טיט.
ודרך לחזיז קולות. מי פלג כל קול וקול יש לו שביל ואם שנים הולכים בשביל אחד אין הבריות סובלות את הקול.
פרק לח, כז
שואה. ארץ שהיא חשיכה ברעב.
פרק לח, כח
אגלי טל. גלי טל והאל"ף יתירה כמו ואחותי באזניכם (לעיל יג) אל"ף יתירה בראש התיבה להיותו שם דבר וכן אבחת חרב (יחזקאל כח) כמו ניבוח חרב צעקת חרב, לשון אחר: אגלי כמו אגני טל כמין אגנות פלגים שהטל נתון בהם למ"ד מתחלף בנו"ן וכן בספר נחמיה נשכה כמו לשכה (נחמיה יג).
פרק לח, כט
כפור. גריס"א.
פרק לח, ל
כאבן מים יתחבאו. ע"י הקרח שמגליד טיפה שעל פניהם.
ופני תהום יתלכדו. בו ויתאחזו כאחד.
פרק לח, לא
מעדנות כימה. קישור כימה שלא תצא כל קורותיו ויחריב את העולם בצינה.
או מושכות כסיל תפתח. להוציא חמה להפיג צינתה של כימה.
פרק לח, לב
מזרות. כל שאר מזלות.
ועיש. כוכב גדול שבכימה והרבה כוכבים קבועים בו ונטל שני כוכבים ממנה לפתוח ארובות המבול ונבקעו במזל טלה ועתיד הקב"ה להחזירם לה תנחומא.
פרק לח, לג
משטרו. שטירת המזלות הממונים להביא על הארץ קור וחום קיץ וחורף.
פרק לח, לד
התרים לעב קולך. לצוות עליו להתקשר בחשכת מים להיות שפעת מים מתכסך והוא קדירת העבים כמו או חשך לא תראה (לעיל כב).
או שפעת מים. על פיך יכסך מן השמים.
פרק לח, לה
ויאמרו לך. במקום שנשתלחו שם הננו עשינו שליחותך שאין צריכין לחזור למקומן ולהשיב שלוחן, שהשכינה בכל מקום.
פרק לח, לו
בטוחות. אלו הכליות.
לשכוי. זה תרנגול לשון חכמים, ויש אומרים זה הלב שהוא שוכה וצופה ומחשב את הנולדות.
פרק לח, לז
יספר. ידבר ויזהיר תפקידם.
ונבלי. עשויין כנודות והגשמים כנוסים בו שם, כמו נבל יין.
פרק לח, לח
בצקת עפר. ביום שיצקתי עפר.
למוצק. ליסוד עולם באמצעיתו.
ורגבים ידובקו. סביבותיו לצדדין עד כי נתמלא ארכו ורחבו.
פרק לח, מ
ישוחו. עומדים צפופים.
למו ארב. לארוב כן דרך האורבים לשוח ולכוף עצמן כדי שלא יכירו בהם.
פרק לח, מא
יתעו לבלי אכל. שאביהם שונאם הקב"ה מזמן להם יתושין נבראים מצואתן ונכנסין לתוך פיהם.