פרק ה, א
קרא נא. ע"כ דבר הנבואה מכאן ואילך חוזר לתוכחתו צעק הרבה מי יענך. ואל מי מקדושים. הגוזרים זאת עליך. תפנה. להלחם אתו.

פרק ה, ב
כי לאויל וגו'. לאויל כמותך יהרג כעסו שאלו היית שותק שמא תשוב מדת הרחמים עליך. קנאה. היא כעס וחימה כמו (דברים לב) הם קנאוני.

פרק ה, ד
ירחקו בניו. זו היא קללה שקיללתיו. וידכאו. בדגש הוא ידוכאו ואם הוא נקוד רפי משמש ידכאו אחרים.

פרק ה, ה
אשר קצירו. של רשע. רעב יאכל. כי ימות רשע יבואו הרעבים שקיצץ בחייו וישתלמו גזילותיו מנכסיו. ואל מצנים יקחהו. כמו ויקחו אליך (שמות כה), כלומר לצורך העני הנושע מצינים וכלי זיין של רשע זה יקחהו השופט הממונה לכך. ושאף. ובלע איש איש מן הצמים שגזל בחייו. חילם. ממונם שגזל זה בחייו.

פרק ה, ו
כי לא יצא מעפר. מכה הבאה על האדם לא לחנם הוא ולא מן העפר תצמח לו. און הוא לשון שבר.

פרק ה, ז
כי אדם לעמל יולד. כי אי אפשר שלא יחטא ויקבל עמל בחטאו לקבל פורענותו ואינו כבני רשף שהם מלאכים ורוחות שהם יגביהו עוף ואינם מן התחתונים יגביהו לעוף, ולהיות מן התחתונים סא"א לשלוט בם שטן ויצה"ר. רשף. כמו רשפי קשת (תהלים עו) כשהחץ מעופפת נקרא רשפי לשון עוף (סא"א).

פרק ה, ח
אולם אני אדרוש. אם היו באים עלי יסורים הללו הייתי דורש אל הקב"ה בתפילה ובתחינה ואלו הייתי שם דברתי בבקשה.

פרק ה, י
הנותן מטר על פני ארץ. ארץ ישראל. ושולח מים על פני חוצות. ע"י שליח לשאר ארצות.

פרק ה, יא
לשום שפלים למרום. הוא נותן את המטר והוא מפר מחשבות ערומים שמדמין להפקיע שערים ולקנות שדות העניים במעט תבואה. קודרים. שקומטים פנים ברעב.

פרק ה, יב
ולא תעשינה ידיהם תושיה. אותה עצה שדימו לעשות.

פרק ה, יג
נמהרה. כל העצה העשויה במהירות היא סכלות.

פרק ה, יד
יומם יפגשו חושך. שאין עצתם מתקיימת ונעשית ואור חכמתם נהפך לחושך.

פרק ה, טו
ויושע. את הנכשלים. מחרב. ומאיזה חרב מפיהם שהיו סבורים לבולעם ומתאוים להשמידם. ומיד חזק. יושיע אביון.

פרק ה, טז
ועולתה. העלילה והרשעה כמו (תהלים סד) יחפשו עולות, עלילות. קפצה. סגרה כמו לא תקפוץ.

פרק ה, יז
הנה אשרי אנוש וגו'. ביסורין וכשם שהוא מרפא מכאוב של אלו כך אני אדרוש אליו על יסורין אלו שיבואוני והיה לך לקבלם ולא למאסם.

פרק ה, יט
בשש צרות. כשיבאו לעולם יצילך על ידי יסורין שנתייסרת בהם וגם בשביעית כשתבא לא יגע בך ועכשיו הוא מונה אותן.

פרק ה, כא
בשוט לשון. של שטן תחבא אותך אלו הן השבע צרות: רעב וחרב לשון ושוד וגו' וחית הארץ הם ליסטים.

פרק ה, כג
אבני השדה. מין אדם הן. וחית השדה. שנקרא גרוש"ה בלע"ז וזו היא חית השדה ממש ובלשון משנה תורת כהנים נקראים אדני השדה. השלמה לך. יהיה לה שלום עמך.

פרק ה, כד
וידעת כי שלום אהלך. ואז בכל מקום תהיה בטוח, כי שלום אהלך. ופקדת נוך ולא תחטא. כמו אל השערה ולא יחטיא (שופטים כ), וזו היא השביעית שמנינו למעלה.

פרק ה, כו
תבא בכלח אלי קבר. שתנצל מן הדבר, ובכלח אין סמך במקרא להבין מליצתו ולפי ענין המליצה יפתר וילמד מעניינו שהוא לשון גמר בישול התבואה כשבישלה כל צורכה ורז"ל פירשו בכלח בגימטריא ששים שנה. כעלות גדיש. כאשר נסתלק הגדיש מן הקרקע בעתו.