פרק ז, א
הלא צבא וגו'. זה הדבר אשר אמרתי לכם הואילו פנו בי כי איך אחריש מלזעוק על הוותי הלא ידעתם כי יש צבא וזמן לאנוש כמה יחיה. וכימיו שכיר. שנשכר לשנה ויודע שיכלו ימי שכירתו כן זה יודע שיכלו שנים הקצובות לו, ואני אותו צבא הניתן לי.

פרק ז, ב
כעבד ישאף צל. כעבד שהוא יגע כל היום וישאף ויתאוה מתי יהיה צל הערב, וכשכיר אשר יקוה פעלו לערב לפי שהיה לו כל היום לעמל ויתאוה לביאת השמש.

פרק ז, ג
כן הנחלתי לי. משמים ירחי שוא ויסורין אותו צבא הניתן לאנוש אלי ארץ. ולילות עמל מנו לי. מן השמים.

פרק ז, ד
אם שכבתי. בלילה צפיתי ואמרתי וגו'. ומדד ערב. מתי יאיר ויבא עת קימה ועת מידוד הנשף לשון ותדד שנתי (בראשית לא) והמ"ם הוא עיקר נופל כמו מאמר, משמר. ושבעתי נדודים. ואשבע נדודים על מטתי ביום עד נשף, לפי שלא הייתי יכול לישן מפני יסורים עד נשף של יום לפי שלבש בשרי רימה.

פרק ז, ה
וגוש עפר. גושת עפר והיא העלתה חלודה שדרך גוש עפר ללחלח ולהעלות חלודה. רגע. נקמט כמו רוגע הים (ישעיה י) פ"א עורי רגע לשון נוח גל אחר ס"א אצל גל כקמטים הללו.

פרק ז, ו
ימי קלו. ימי טובתי מיהרו ללכת. מני ארג. מני אריגה הנעשית מהרה וכן אמר חזקיה (שם לח) קפדתי כאורג חיי. באפס תקוה. איני מקוה עוד לטובה.

פרק ז, ז
לא תשוב עיני. לאחר מיתה וכאן כפר איוב בתחיית המתים.

פרק ז, ח
לא תשורני. לא יראני עוד עוד עין שתחפוץ לראותי אחר שאמות. עיניך בי ואינני. להקב"ה מדבר למה הוצרכת לפצעני ולדכאני בייסורים בראייה א' שתשים עיניך עלי ואינני בעולם.

פרק ז, יא
גם אני לא אחשך פי. הואיל ואינך חדל ממני גם אני לא אמנע דיבור מלצעוק על מדותיך.

פרק ז, יב
הים אני. ששמת עלי חול למשמר. אם תנין. דג גדול שחבשתו בנבכי ים כי תשים עלי משמר השטן הזה לשומרני שלא תצא נפשי.

פרק ז, יג
ישא בשיחי משכבי. משכב הלילה יסבול בצרתי מעט ואוכל למנוע שיחי.

פרק ז, טו
מות מעצמותי. מות אני בוחר יותר מאיברים הללו שבי.

פרק ז, טז
מאסתי. בחיי, כי סוף סוף לא לעולם אחיה. חדל ממני. מלהרע לי כי הבל ומעט ימי.

פרק ז, יז
כי תגדלנו. לשית אליו לבך לפקוד מעשיו בכל בקר ולבחון לכל רגע.

פרק ז, יט
כמה. עת ארוך אשר לא תשעה ממני כמו (שמות ה) ואל ישעו בדברי שקר, וכן (לקמן יד) שעה מעלי וחדל. בלעי רקי. כמו בליעת רוקי.

פרק ז, כ
למפגע לך. כפוגע האדם בעת חמתו ומעורר עליו כל מעשה איבתו ס"א חובתו. ואהיה עלי למשא. זה אחד מן תיבות שכינה הכתוב והן תיקון סופרים.

פרק ז, כא
ומה לא תשא פשעי. ומה הדבר הזה שאינך נושא לפשעי. ושחרתני. תבקשני ולא תמצאני.