ואולם מי יתן אלוה דבר וגו' ויגד לך תעלומות חכמה וגו' החקר אלוה תמצא -
למה איוב דומה?
למי שנתון בקולר ואומר: אני יודע מה בתוך פלטין של מלך!
אמרו לו: התר עצמך מן הקולר ונדע שאמת אתה אומר.
אף כך איוב היה לבוש שבעה מיני שחין, והיה צריך לצדקה, שכן הוא אומר: חנוני חנוני אתם רעי.
והוא אומר: הגעתי לסוף מעשיו, שנאמר: אדעה מלים יענני.
אמרו לו חבריו: החקר אלוה תמצא הן יהרוס ולא יבנה.
מהפך סדום ומהרסה מי בנאה?
אין בריה יכולה לעמוד כנגד מעשיו.

ארוכה מארץ מדה וגו' -
דבר זה אמרו איוב ולא פרשו (ביחזקאל ברמז שמ"א):

כי הוא ידע מתי שוא -
(ברמז ש"ה).

דרש רבי יששכר דכפר מנדו:
בנוהג שבעולם, אדם עושה גדישים גדישים של עבירות ועושה תשובה, כביכול וירא און ולא יתבונן.

ואיש נבוב ילבב -
א"ר אבדימי דמן חיפא:
קודם שיאכל אדם וישתה יש לו כמה לבבות, לאחר שאכל ושתה אין לו אלא לב אחד, שנאמר: ואיש נבוב ילבב וגו'.
וכתיב: נבוב לחות.
ומתרגמינן:
חליל לוחין.

ואל תשכן באהליך עולה -
במערבא אמרי משמיה דרב:
אם און בידך הרחיקהו, זה שטר אמנה ושטר פסים.

ואל תשכן באהליך עולה -
זה שטר פרוע.

איתמר א"ר יוסי:
ספר שאינו מוגה עד שלשים יום מותר להשהותו, מכאן ואילך אסור להשהותו, משום: ואל תשכן באהליך עולה.

ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם -
אבל ישראל יש להם מנוס שיתנצלו מדינה של גיהינום, שנאמר: נתת ליראיך נס להתנוסס. למה?
מפני קושט סלה - כדי ליתן שכרם בקושט, שנאמר: ונתת פעולתם באמת.

א"ר יוחנן:
ששה חדשים נתעכבה שכינה לישראל במדבר, כדי שיעשו תשובה, וכיון שלא עשו תשובה, אמר: תיפח עצמם של רשעים, שנאמר: ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש.

משל לכת לסטים שמרדה במלך, תפשם וחבשם בבית האסורים.
מה עשו?
חתרו חתירה אחת ויצאו להם.
היה שם אחד שלא ברח, לשחרית מצאו המלך, אמר לו: שוטה, החתירה לפניך ולא היית בורח?!
כך אמר הקב"ה לרשעים: תשובה לפניכם ואין אתם חוזרים?!
הה"ד: ומנוס אבד מנהם.