החכם יענה דעת רוח -
רבנן דרומאי בשם ר' אלכסנדרי ור' אבא בשם ר' כהנא:
החכם יענה דעת רוח -
זה אברהם, דכתיב: וישמע אברהם לקול שרי.

וימלא קדים בטנו -
זה יעקב, שנאמר: ויחר אף יעקב ברחל.
א"ל הקב"ה: כך עונין את המעיקות?!
חייך, שבניך עתידין לעמוד לפני בניה.

ותבחר לשון ערומים -
תנא דבי ר' ישמעאל:
לעולם יספר אדם בלשון נקיה, שהרי בזב קראו: מרכב ובאשה קראו: מושב.
ואומר: ותבחר לשון ערומים.
ואומר: ודעת שפתי ברור מללו.
מאי ואומר?
וכי תימא הני מילי בדאורייתא אבל בדרבנן לא, ואומר: ותבחר לשון ערומים.
וכי תימא הני מילי בדרבנן, אבל במילי דעלמא לא, ואומר: ודעת שפתי ברור מללו.

הן בקדושיו לא יאמין -
א"ר חנינא בר פפא:
כתיב: ומשך אבירים בכחו - ומשך יצר הרע אבירים בכחו.
ומי הם?
כגון: דור אנוש ודור המבול ודור הפלגה וסדומיים, לפיכך יקום צדיק ולא יאמין.

א"ר פנחס:
אילו בקשו אבות העולם שתהא דירתן למעלה יכולים היו, ואעפ"כ לא נקראו קדושים עד שנסתם הגולל לפניהם, שנאמר: לקדושים אשר בארץ המה.

ר' יוחנן כי הוה מטי להאי קרא בכי, אם בקדושיו לא יאמין במאן יאמין?!
יומא חד הוה קא אזיל באורחא, חזא לההוא גברא דהוה קמנטר תאני, שביק הנך דמטו, ושקיל הנך דלא מטו.
א"ל: לאו הנך מעלי טפי.
א"ל: הנך לאורחא קא בעינא להו, והני מינטרן.
אמר: היינו דכתיב: הן בקדושיו לא יאמין.

אף כי נתעב ונאלח -
אמר רבא:
כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם, שנאמר: מבית ומחוץ תצפנו.

רבא בר עולא אמר:
נקרא תועבה, שנאמר: אף כי נתעב ונאלח איש שותה כמים עולה.

אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם -
יהודה הודה ולא בוש, מה היה בסופו?
נחל חיי העולם הבא.

ראובן הודה ולא בוש, מה היה בסופו?
נחל חיי העולם הבא.

ומה שכרן בעולם הזה?
להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם, שנאמר: יחי ראובן ואל ימות וגו' וזאת ליהודה.

כל ימי רשע -
זה שאמר הכתוב: כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה - ראיתי שלותן של רשעים והייתי מקנא, כאלו הם עושים חללים חללים.
וכן הוא אומר: כל ימי רשע הוא מתחולל.

שלום רשעים אראה - יושבים השקט ובטח, בתיהם שלום מפחד.

נודד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך -
א"ר נתן בר אבא אמר רב:
כל המצפה לשלחן חברו, עולם חשך בעדו, שנאמר: נודד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך.

תנו רבנן:
שלשה חייהם אינם חיים:
המצפה לשלחן חברו
ומי שאשתו מושלת עליו,
ומי שיסורים מושלים בגופו.

ויש אומרים:
אף מי שאין לו אלא חלוק אחד.
ולתנא קמא אפשר דמעיין בה.

כי עדת חנף גלמוד -
א"ר אלעזר:
כל עדה שיש בה חנופה מאוסה כנדה, שכן בכרכי הים קורין לנדה גלמודה.

מאי גלמודה?
גמולה דא מבעלה.

ואמר רבי אלעזר:
כל עדה שיש בה חנופה, לסוף גולה.
כתיב הכא: כי עדת חנף גלמוד.
וכתיב התם: ואני שכולה וגלמודה גולה וסורה.