טורף נפשו באפו -
אבא בנימין אומר:
שנים שנכנסו לבית הכנסת להתפלל וקדם אחד מהם את חברו להתפלל ולא המתין לחברו (להתפלל) ויצא טורפין לו תפלתו בפניו, שנאמר: טורף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ.
[ולא עוד, אלא שגורם לשכינה שתסתלק מישראל שנאמר]: ויעתק צור ממקומו - ואין צור אלא הקב"ה, שנאמר: צור ילדך תשי.

ואם המתין לו מה שכרו?
א"ר חנינא:
זוכה לברכות הללו, שנאמר: לוא הקשבת למצותי וגו' ויהי בחול זרעך וגו'.

אור חשך באהלו ונרו עליו ידעך -
א"ר אלכסנדרי:
כל אדם שמתה עליו אשתו עולם חשך בעדו, שנאמר: אור חשך באהלו.

ר' יוסי בר חנינא אומר:
פסיעותיו מתקצרות, שנאמר: יצרו צעדי אונו.

ר' אבהו אמר:
עצתו נשלכת, שנאמר: ותשליכהו עצתו.