מי יתן ידעתי ואמצאהו -
אשרי אדם שנגעו בו יסורין ולא קרא תגר אחר מדת הדין.

א"ר חנינא בר פפא:
איוב, אלולי לא קרא תגר כשבאו עליו יסורין, כשם שאומר עכשו: אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב כך היו אומרים: אלהי איוב, ולא עשה, אלא כיון שבאו עליו יסורין, התחיל מבעט ואומר: מי יתן ידעתי ואמצאהו, מיד אמר לו הקב"ה: איוב, החשכת העצה שנטלתי.

ויען ה' את איוב וגו' -
אמר ליה: מי זה מחשיך עצה במלין - שהוצאת מפיך, היית אומר: אם אחפש מה יש לו להשיבני, אדעה מלים יענני ואבינה מה יאמר לי.
אמר איוב: הלכתי בכל מקום לבקשו ולא מצאתיו.
למזרח - הן קדם אהלוך ואיננו.
למערב - ואחור ולא אבין לו.
לצפון - שמאל בעשותו ולא אחז.
לדרום - יעטוף ימין ולא אראה.
אמר לו הקב"ה: מה אתה חוזר ומתיגע הריני נגלה עליך אמור לי, מהיכן אני נגלה עליך? העליונים והתחתונים אינם מחזיקים את כבודי, הרי אני מצמצם עצמי לתוך הסערה: ויען ה' את איוב מן הסערה.

דבר אחר:
מכל שער ושער שבראשו.
אמר לו הקב"ה: למה אתה קורא תגר שהגיעוך יסורין?
שמא אתה גדול מאדם יציר כפי שעל מצוה אחת שבטל גזרתי מיתה עליו ועל תולדותיו שמא קרא תגר?!
אמר לו: גדול אתה מיצחק שעל שאהב את עשו הכהיתי את עיניו.
אמר ליה: גדול אתה ממשה, על ידי שאמר: שמעו נא המורים גזרתי עליו שלא ליכנס לארץ. אמר ליה: גדול אתה מאהרן, שלא חלקתי כבוד לבריה כיוצא בו, שהוא לבוש שמונה בגדים ונכנס לבית קדש הקדשים ומלאכי השרת בורחים מלפניו, וכל אדם לא יהיה באהל מועד - אלו מלאכי השרת ודמות פניהם פני אדם, וכבוד ה' מלא את הבית, ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת כי מלא כבוד ה', ובזמן שהיה נכנס הייתי חולק לו כבוד, ומסלק את כבודי מבין שני הכרובים.
אם על פיך יגביה נשר -
על פיך היה הקב"ה מגביה כבודי מבין שני כרובים, כמה דאת אמר: כנשר יעיר קנו.
סלע ישכון ויתלונן -משהיה יוצא היה חוזר וממלא הבית.

דבר אחר:
סלע שכן אין כתיב כאן, אלא סלע ישכון.
לן אינו אומר אלא יתלונן.
תשובה לאומר: אין הקב"ה בונה את בית המקדש.

על שן סלע ומצודה -
וילכוד דוד מצודת ציון.
ואחר כל הכבוד הזה כשנכנסו בניו להקריב שלא ברשות, לא הקפתי להם אלא חנקתי שתי אפרוחיו, שנאמר: ואפרוחיו יעלעו דם, ואעפ"כ לא סלקתי כבודי מהם, אלא באשר חללים שם הוא - קרבו שאו את אחיכם.

והוא באחד ומי ישיבנו -
שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם.
בשר ודם גדול מחברו מבטל גזרת חברו, אבל הקב"ה מי יכול למחות בידו, שנאמר: והוא באחד ומי ישיבנו.

דרש ר' פפייס:
לפי שהוא יחיד בעולמו ואין מי שימחה בידו, כל מה שהוא מבקש הוא עושה.
אמר ליה ר' עקיבא: דייך פפייס! אין דורשין כן, אלא הכל עושין בדין, כשם שסנהדרין נושאת ונותנת למטן, כך למעלן, שנאמר: ראיתי את ה' יושב על כסאו וצבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו.

וכי יש שמאל למעלן, והא כתיב: ימינך ה' נאדרי בכח?
אלא אלו מטין לכף חובה ואלו מטין לכף זכות, וכשם שהשואל שואל למטן, כך שואל למעלן, שנאמר: בגזרת עירין פתגמא ובמימר קדישין שאלתא.

ומהו והוא באחד ומי ישיבנו?
א"ר פנחס הכהן בר חמא:
שהוא יחידי בעולמו יודע משפטם של בריותיו.

ר' יהודה הלוי בר שלום:
עד שהוא יחידי בעולמו יודע דעתם של בריותיו, למי שהוא אומר: לך! בשליחותו ילך, הוי: ונפשו אותה ויעש.
וכן ירמיה אומר: נער אנכי.
א"ל הקב"ה: אל תאמר נער אנכי.

תנא:
אין מלאך אחד עושה שתי שליחות ואין שני מלאכים עושים שליחות אחד, שנאמר: והוא באחד ומי ישיבנו, ואת אמרת: ויבאו שני המלאכים סדומה?!
אלא מיכאל אמר בשורתו ונסתלק, גבריאל הלך בשליחותו להפוך את סדום, רפאל להציל את לוט.