המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו -
לפי שאיוב אומר: מי יתן ידעתיו ואמצאהו.

א"ר אבא בר כהנא:
אם בהיכל של מעלה הוא - אבוא עד תכונתו.
ואם בהיכל של מטה הוא - אבוא עד תכונתו - ואין תכונתו אלא היכל, שנאמר: ויכינו המזבח על מכונתו.

אערכה לפניו משפט -
אמרו לו חבריו: אי אתה יודע שנקרא אלוה משפט, ופי אמלא תוכחות?!
אמר להם: אם סותם פיו של אותו האיש, אדעה מלי יענני ואבינה מה יאמר לי - אם יהא משיבני על כל דבר ודבר אם חטאתי או לא חטאתי.

הן קדם אהלך ואיננו ואחור ולא אבין לו -
א"ר יוחנן:
מכאן אתה למד, שהשכינה למעלה במערב,

ואחור ולא אבין לו -
הלכתי לצפון ולדרום ולא מצאתיו.

כי ידע דרך עמדי בחנני כזהב אצא -
א"ל חבריו לאיוב: עד מתי אתה מטיח דברים אין אנו אומרים לך שאין אתה יכול להקביל פניו או להסיח עמו?
אמר להם: יכול אני להסיח עם מיכאל.

ר' יעקב אמר:
המשל -
זה מיכאל.

ופחד -
זה גבריאל.

עושה שלום במרומיו -
אפילו העליונים צריכים שלום, המזלות עולים.
שור אומר: אני תחלה ואינו רואה מה שלפניו.
תאומים אומר: אני תחלה ואינו רואה מה שלפניו.
וכל אחד ואחד אומר: אני ראשון ומשלימין זה לזה ולא זה מזיק את זה, הוי, העליונים צריכים שלום.
בכל מקום מקדים משה לאהרן כו'.

אמר ר' יוחנן:
מימיה לא ראתה החמה פגימתה של לבנה ולית מזל חזי מאי דקדמוהי.

א"ר לוי:
כלהון סלקין בהדין סולמא הפוך.

תני ר' שמעון בן יוחאי:
הרקיע של מים והמלאכים של אש והם דרים זה עם זה, ולא סוף דבר בין מלאך למלאך, אלא אפילו מלאך עצמו חציו אש וחציו מים עושה שלום בו, דכתיב: וגויתו כתרשיש ופניו כמראה ברק, דכתיב: ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד.

ר' יהודה ור' נחמיה,
ר' יהודה אמר:
צלוחית של ברד מלאה אש.

ור' נחמיה אומר:
אש וברד פתוכין זה בזה.

א"ר חנן:
טעמא דר' יהודה כהדין פרצידא דרמונא דחרצנייתא מתחמא מלגיו.

א"ר חנין:
טעמא דר' נחמיה כהדין עששיתא דקנדלא דמיא ומשחא מעורבין כחדא, והיא דלקא מן גביהון.

אמר ר' אחא:
משל למלך שהיו לו שתי לגיונות קשים והיו צהובים זה בזה, כיון שהגיע מלחמתו של מלך עשה שלום ביניהם ועשו מלחמתו של מלך, כן אש וברד צהובים זה בזה וכו'.

ולא ראו המאורות פגימתה של קשת שלא יאמרו יורדי הים: הקשת זורק בהם חצים.
גדול השלום, שהרי העליונים צריכים שלום, שנאמר: עושה שלום במרומיו.

והלא דברים קל וחומר:
ומה במקום שאין שנאה ואין איבה ובעל דבבא צריכים שלום, קל וחומר למקום שיש כל המדות הללו (בפסוק ה' עוז לעמו יתן ברמז תשיש אומרים:):

היש מספר לגדודיו -
כתוב אחד אומר: אלף אלפין ישמשוניה.
וכתוב אחד אומר: היש מספר לגדודיו.
כאן בזמן שבית המקדש קיים, כאן בזמן שאין בית המקדש קיים, כביכול שנתמעטה פמליא של מעלה.

תני רבי אומר משום אבא יוסי בן דוסתאי:
אלף אלפין ישמשוניה - למספר גדוד אחד, אבל לגדודיו אין מספר.

ר' ירמיה בר אבא אמר:
אלף אלפין - לנהר דינור ישמשוניה, שנאמר: נהר די נור נגיר ונפיק מן קדמוהי.