חי אל הסיר -
ר' יהושע אומר משום בר פטרי:
הרי הוא אומר: חי אל.
מלמד, שאין לך אדם נודר בחיי המלך אלא אם כן אוהב את המלך.

משמיה דר' נתן אמרו:
גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבא.

רבי אומר:
נאמר: ירא אלהים באברהם.
ונאמר: ירא אלהים באיוב.
מה להלן מאהבה אף כאן מאהבה, ושאר כל התרעומות האמור בפרשה, לא נאמר אלא לענין המאורע.

כי כל עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי -
שאל אנטונינוס את רבי:
מאימתי נשמה נתונה באדם משיצא ממעי אמו או עד שלא יצא ממעי אמו?
אמר לו: משיצא ממעי אמו.
אמר לו: לאו, משל אם תניח בשר שלשה ימים בלא מלח מיד הוא מסריח, והודה לו רבי שהשוה לדעת המקרא, שנאמר: כי כל עוד נשמתי בי.

מאימתי ניתנה בי נשמה?
משפקדתני.
ועוד שאלו, מאימתי יצר הרע נתון באדם משיצא ממעי אמו או עד שלא יצא ממעי אמו?
אמר לו: עד שלא יצא ממעי אמו.
אמר לו: לאו, שאילו נתון בעוד שהוא במעי אמו, היה חוטט את בני מעיה ויוצא, והודה לו רבי ששוה לדעת המקרא, שנאמר: כי יצר לב האדם רע מנעוריו.

א"ר יודן:
מִנְּעָרָיו כתיב, משעה שהוא ננער ממעי אמו.

כי מה תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו -
רב הונא ורב חסדא
חד אמר:
נפשו של גזלן.

וחד אמר:
נפשו של נגזל.

מאן דאמר נפשו של גזלן דכתיב: אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער כי ה' יריב ריבם וקבע את קובעיהם נפש.

ומאן דאמר נפשו של נגזל, דכתיב: כן ארחות כל בוצע בצע את נפש בעליו יקח.
ואידך נמי הא כתיב: את נפש בעליו יקח?
בעליו דהשתא.

ואידך נמי הא כתיב: וקבע את קובעיהם נפש.
מאי טעמא קבע את קובעיהם?
משום דנטלו נפש.

הן אתם כלכם חזיתם -
א"ר יוחנן:
דורו של איוב שטוף בזמה היה.
כתיב הכא: הן אתם כלכם חזיתם.
וכתיב התם: שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך.
ואימא בנבואה, דכתיב: חזון ישעיהו?
אם כן מאי ולמה זה הבל תהבלו.

יכין וצדיק ילבש -
תנו רבנן:
ששה דברים נאמרו בעם הארץ:
אין מוסרין להם עדות,
ואין מקבלין מהם עדות,
ואין מגלים להם את הסוד,
ואין ממנין אותן אפוטרופסין על היתומים,
ואין מוסרין להם קופה של צדקה,
ואין מתלוים עמהם בדרך.

ויש אומרים:
אף אין מכריזין על אבדתו.

ותני קמא:
זימנין דנפיק מיניה זרעא מעליא ואכיל ליה, שנאמר: יכין (רשע) וצדיק ילבש.