מי יתנני כירחי קדם -
דרש ר' שמלאי:
למה הולד דומה במעי אמו?
מקופל ומונח כפנקס, ושתי ידיו על שני צדעיו, ושני אציליו על שתי ארכובותיו, ושני עקביו על שתי עגבותיו, וראשו מונח לו בין ברכיו פיו סתום, וטבורו פתוח, ואוכל ממה שאמו אוכלת ושותה ממה שאמו שותה, ואינו מוציא רעי, שמא יהרוג את אמו, וכיון שיצא לאויר העולם נפתח הסתום ונסתם הפתוח, שאלמלא כן אינו יכול לעמוד אפילו שעה אחת, ונר דלוק (מונח) לו על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו, שנאמר: בהלו נרו עלי ראשי.
ואל תתמה, שהרי אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיא, ואין לך ימים שאדם שרוי בהם בטובה יותר מאותן הימים, שנאמר: מי יתנני כירחי קדם וגו'.

ואיזהו ימים שיש בהם ירחים ולא שנים?
הוי אומר: ירחי לידה.
ומלמדין אותו את כל התורה כלה, שנאמר: ויורני ויאמר לי יתמך דברי לב שמור מצותי וחיה, ואומר: בסוד אלוה עלי אהלי, וכיון שיצא לאויר העולם, בא מלאך וסטרו על פיו ומשכהו כל התורה כלה, שנאמר: לפתח חטאת רובץ, ואינו יוצא משם עד שמשביעין אותו, שנאמר: כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון.
כי לי תכרע כל ברך - זה יום המיתה, שנאמר: לפניו יכרעו כל יורדי עפר.
תשבע כל לשון - זה יום הלידה, שנאמר: אשר לא נשא לשוא נפשי ולא נשבע למרמה.

ומה שבועה משביעין אותו?
אומרים לו: הוי צדיק ואל תהא רשע, ואפילו כל העולם אומרים עליך צדיק, הוי בעיניך כרשע! והוי יודע, שהקב"ה טהור ומשרתיו טהורים ונשמה שנתן בך טהורה, אם אתה משמרה בטהרה - מוטב ואם לאו - הרי הוא נוטלה ממך.

תנא דבי ר' ישמעאל:
משל לכהן חבר שמסר תרומה לכהן עם הארץ.
אמר לו: אם אתה משמרה בטהרה מוטב, ואם לאו הרי היא שרופה בפניך.

ראוני נערים ונחבאו -
(בשמואל ברמז קכ"ד):

ברכת אובד עלי תבוא -
זה לבן הארמי, שנאמר: ארמי אובד אבי.

עלי תבוא -
זה רבקה, שנאמר: את היי לאלפי רבבה, ועמדו ממנה אלופים מעשו: אלוף תימן, אלוף אומר, רבבה מיעקב, שנאמר: רבבה כצמח השדה.

ויש אומרים:
אלו ואלו עמדו מיעקב, שנאמר: ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל.

צדק לבשתי וילבשני -
א"ר חנינא:
יש נאה ללבושו ואין לבושו נאה לו,
יש אדם עשיר ואין שמו לפי עשרו,
רש ואין שמו לפי רישו,
יש אדם שהוא גבור ואין שמו לפי גבורתו,
חלש ואין שמו לפי חלישתו,
יש אדם בחור ואשתו מכוערת נתונה בתוך אפריון ואומרים: אבוד הבחור הזה על הכפושה הזו, ואם הכלה נאה ובעלה מכוער, אומרים: אבודה הכלה הזו באיש הזה.
איוב לא היה כן, אלא הצדקה נאה לאיוב ואיוב נאה לצדקה, הוי: צדק לבשתי וילבשני.

ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף -
לפי שאתה מוצא איוב אדם גדול ועשיר, תאמר שלא היה משגיח על דין דלים?!
לאו, אלא נתן נפשו על הדינין.
ולא עוד, אלא שהוא היה שופט והוא היה שוטר.
אמר איוב: התורה איימה על הדיין שיהא עושה את הדין, ועל השוטר שיהא מוציא את הגזל, אני לא עשיתי כן, אלא אע"פ שהיה השוטר לפני עומד, לא הייתי ממתין לו שיהא מוציא הגזל אלא אני הייתי עומד על הגזלן ומשבר את שניו להוציא מתוכם את הגזל.

אבחר דרכם ואשב ראש -
שהיה מושיב דיינים והיה אומר לכל אחד ואחד דרכו, ויושב בראש כלם כמלך.

דבר אחר:
כשהיתה ההלכה והמעשה מכוונים לפני הייתי מוציאה, והמעשה שהיה קהה לי הייתי שואלו ומבארו.

ואשכון כמלך בגדוד -
בשעה שהייתי מרשיע לרשע, הייתי יושב ואוכלוסין עומדים לפני ואפילו היה מבקש הרשע שלא לקיים את הדין מיראת הגדוד שעומדים לפני, היה מתירא ומקיים את הדין.

כאשר אבלים ינחם -
ואם היה יצר הרע בא להטעותי שלא לילך ולנחם אבלים, לומר שאני אדם גדול, לא הייתי שומע שהייתי אומר: אין אני טוב מבוראי שמנחם ישראל, שנאמר: אנכי אנכי הוא מנחמכם.

ואומר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים -
רבנן אמרין:
כיון שאכלה חוה פרי האילן, האכילה את הבהמה ואת החיה ואת העופות הכל שמעו לה חוץ מעוף אחד ושמו חול, דכתיב: וכחול ארבה ימים.

דבי רבי ינאי ורבי יודן ברבי סימון,
דבי רבי ינאי אמרי:
אלף שנים הוא חי ולסוף אלף יוצאה אש מקנו ושורפתו ומשתייר בו כביצה וחוזר ומגדל אברים וחיה.

רבי יודן בר סימון אמר:
אלף שנים הוא חי ולסוף אלף שנים גופו כלה וכנפיומתמרטין ומשתייר בו כביצה וחוזר ומתגדל אברים וחיה.

אמר ליה שם רבה לאליעזר:
אורשינא חמתיה אבא דהוה גני בספנא דתיבותא.
אמר ליה אבא: לא בעית מזוני?
א"ל: חמיתיך טרידא ולא בעינא קא מצערך.
א"ל: יהא רעוא דלא תמות, הה"ד: עם קני אגוע וכחול ארבה ימים.

שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי -
אמר איוב: ע"י שהיו דלתי ביתי פתוחות לרוחה הכל היו קוצרים יבשות ואני קוצר מלילות.

אמר יעקב: ע"י שהייתי עוסק בתורה שנמשלה למים, זכיתי להתברך בטל, שנאמר: ויתן לך האלהים מטל.

דבר אחר:
שרשי פתוח אלי מים -
זה בית המקדש, שהיו שעריו פתוחין לתורה, שנאמר: וטל ילין בקצירי - כטל חרמון שיורד על הררי ציון.

אבחר דרכם ואשב ראש -
א"ר אבהו:
מנין לאבל שמסב בראש?
שנאמר: ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם .

ינחם -
אחרים משמע?

א"ר נחמן בר יצחק:
ינחם כתיב,

מר זוטרא אמר מהכא:
וסר מרזח סרוחים -
מר וזח נעשה ראש לסרוחים.