ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה -
בוא וראה צדקו של איוב, ומה אם בתולה שכל אדם רשאי להסתכל בה, שמא ישא אותה, או ישיאה לבנו, או לאחד מקרוביו, לא היה איוב מסתכל בה, על אחת כמה וכמה על אשת איש שאינו רשאי להסתכל בה.
לפיכך אז"ל: שאסור לאשה לצאת בתכשיטיה אף בחול לרשות הרבים, לפי שהעם מסתכלין בה, לפי שלא נתן הקב"ה תכשיטין לאשה אלא שתהא מתקשטת בהן בתוך ביתה, שאין נותנין פרצה לפני הכשר וכל שכן לפני הגנב.

אם נפתה לבי על אשה -
אמר ר' יוחנן:
כל המזנה על אשתו מזנה תחתו, שנאמר: אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין.

והיינו דאמרי אינשי:
איהו בי קרי ואיהי בי בוציני.

ומגז כבשי יתחמם -
שנו רבותינו:
ראשית הגז אינו נוהג אלא ברחלים, ואינו נוהג אלא במרובה.

מנא הני מילי?
א"ר חסדא:
אתיא גיזה גיזה.
כתיב הכא: וראשית גז צאנך.
וכתיב התם: ומגז כבשי יתחמם.

תנא דבי ר' ישמעאל:
כבשים שצמרן קשה פטורין מראשית הגז ומגז כבשי יתחמם.

וכמה היא מרובה?
בית שמאי אומרים: שתי רחלות, שנאמר: עגלת בקר ושתי צאן,

ובית הלל אומרים:
חמש צאן עשויות.

אם עלי אדמתי תזעק -
אמר לו הקב"ה לאיוב: כלום יש לך עליה אלא ארבע אמות בשעת מיתתך, הא דידך.

ר' חייא רבא ור"ש בן חלפתא
ר' חייא אמר:
משל לאחד שמכר טלית באיטליס, עבר אחד וראה אותה ואמר: שלי היא!
א"ל: התעטף בה אם מחזקת היא לך - הרי היא שלך ואם לאו - אינה שלך.
כך אמר הקב"ה לאיוב: הלא את השמים ואת הארץ אני מלא, ואת אמרת: אם עלי אדמתי תזעק.

ור' שמעון אמר:
משל לאחד שמכר שפחה באיטליס עבר אחד וראה אותה ואמר: שלי היא!
א"ל: נזוף בה, אם נשמעת לך - הרי היא שלך.
כך אמר הקב"ה: ולא כתיב: המביט לארץ ותרעד?!
ואת אמרת: אם עלי אדמתי תזעק.
באותה שעה אמר איוב: רבש"ע, לא אמרתי אלא אם לא הוצאתי מעשרותיה כראוי.

ויחד תלמיה יבכיון -
אם זרעתי אותה כלאים.

אם כחה אכלתי בלי כסף -
זה מעשר שני, שנאמר: ונתתה בכסף.

ונפש בעליה הפחתי -
זה מעשר עני.
אם לא עשיתי כן, תחת חטה יצא חוח.

תני, ר' הושעיא:
למדתך תורה דרך ארץ: שדה שמעלה חוחים יפה לזרעה חטים, שמעלה באושים יפה לזרעה שעורים.
עד עכשו איוב מתנבא כמה נבואות, והוא אומר: תמו דברי איוב?!
אלא אמר איוב: אם לא עשיתי כן, יתמו דברי ולא יהיה לי פתחון פה (ברמז קל"ד).

תחת חטה יצא חוח -
(כתוב בישעיה):