ילקוט שמעוני, איוב פרק לה
מרוב עשוקים יזעיקו ישועו מזרוע רבים -
מרוב עשוקים יזעיקו -
אלו הנעשקים.
ישועו מזרוע רבים -
אלו העושקים.
אלו רבים על אלו ואלו רבים על אלו, [אלו רבים על אלו בחמוס ממון, ואלו רבים על אלו בחמוס דברים], עד שנחתם גזר דינם, ולפי שהיו שטופים בגזל נמחו מן העולם, שנאמר:
קץ כל בשר בא לפני וגו'.
ולא אמר איה אלוה עושי -
א"ר ירמיה בר' אלעזר:
כל בית שנשמעין בו דברי תורה בלילה אינו חרב, שנאמר:
ולא אמר איה אלוה עושי נותן זמירות בלילה.
מלפנו מבהמות ארץ -
א"ר חייא:
זו פרדה שכורעת ומשתנת.
ומעוף השמים יחכמנו -
זה תרנגול שמפייס ואח"כ בועל.
אמר ר' יוחנן:
אלמלי לא נתנה התורה לישראל למדנו צניעות מחתול, וגזל מנמלה, ועריות מיונה, ודרך ארץ מתרנגול שמפייס ואח"כ בועל.
מאי קאמר לה?
א"ר יהודה:
הכי קאמר זיל דזבינא ליך דמטי ליך עד כרעיך.
דבר אחר:
מלפנו מבהמות ארץ -
למדנו מפרו של אליהו ז"ל (כתוב במלכים ברמז רי"ד):
ממלוך אדם חנף -
אבא גוריון איש ציידן אמר חמשה דברים:
מדסגן דייני שקרא - סגיאן סהדי שקרא.
מדסגן דלטוריא - סגיאן ממוניהון דגברין חטופין.
מדסגן אפי חציפתא - אתנטילת יקרא מן ברייתא.
מדאמר זעירא לרבא:
אנא רב מינך - אתקטעו שינהון דבני אנשא.
מדארגיזו בניא חביביא קדם אבוהון דבשמיא העמיד עליהם מלך חנף ופרע מהם, זה מלך אחשורוש, שנאמר:
ממלוך אדם חנף.
ולמה הקב"ה ממליך אדם חנף?
בשביל
מוקשי עם.
ולמה נקרא אחשורוש חנף?
שהרג אשתו בשביל אוהבו והרג אוהבו בשביל אשתו, יש לך חנף גדול מזה!
כיון שראו הכל שמלך אחשורוש, התחילו צווחין: ווי ווי
ויהי בימי אחשורוש.