מי הקדימני ואשלם -
מי הוא שהקדים (כבוד לאביו) [למול בנו] ולא נתתי לו בן.

מי הקדימני ואשלם -
זה רווק הדר במדינה ונותן שכר סופרים ומשנים.
אמר הקב"ה: עלי לשלם גמולו וליתן לו שכרו.

א"ר ירמיה בן אלעזר:
עתידה בת קול להיות מפוצצת בראש ההרים, ואומרת: כל מי שפעל עם אל, יבא ויטול שכרו, ורוח הקדש צווחת: מי הקדימני ואשלם -
מי קלס לפני עד שלא נתתי לו נשמה,
מי מל לבנו עד שלא נתתי לו בן,
מי עשה ציצית עד שלא נתתי,
מי הפריש תרומה ומעשר עד שלא נתתי לו גורן,
מי הפריש בכורות ומעשרות וקרבנות עד שלא נתתי לו צאן.

לא אחריש בדיו ודבר גבורות וחין ערכו -
אמר הקב"ה: שלא יאמרו בני אדם אף אנו מדברים עם הקב"ה כאשר דיבר אברהם, והוא שותק לנו.
אמר הקב"ה: (לאו) לא אחריש בדיו - לאברהם בלבד שתקתי.
למה?
שהוא שתק לי.
אמרתי לו: כי ביצחק יקרא לך זרע ואח"כ אמרתי לו: קח נא את בנך - ושתק לי, אף אני אחריש לו, אע"פ שאמר דברים קשים, שנאמר: ודבר גבורות - אלא חין ערכו ערב לי.

ומה גבורות דבר?
דכתיב: ויגש אברהם ויאמר האף תספה.
אמר אברהם: שלא יאמרו עו"א, כך הוא אומנותו להיות מאבד את הדורות במדת אכזריות: דור אנוש,
דור המבול,
דור הפלגה.
אמר הקב"ה: אני מעביר לפניך כל הדורות ואם [לא] עשיתי כהוגן למדני, שנאמר: בלעדי אחזה אתה הורני.

גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר -
א"ר חנינא:
כל המפיק מגן בשעת גאוה סוגרים וחותמים צרות בעדו, שנאמר: גאוה אפיקי מגנים וגו'.

מאי משמע דהאי אפיקי לישנא דעבורי הוא?
דכתיב: אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעבורו.

ור' יוחנן אמר:
כל שאינו מפיק איתמר.

מאי משמע דהאי אפיק לישנא דגלוי הוא?
דכתיב: ויראו אפיקי ים יגלו מוסדות תבל.

מכדי קראי משתמעי כמר ומשתמעי כמר במאי פליגי?
בדרב ששת, דרב ששת מסר שינתיה לשמעיה, מר אית ליה דרב ששת ומר לית ליה דרב ששת.

רבי יוסי בן דורמסקית אמר:
לויתן דג טהור הוא, שנאמר: גאוה אפיקי מגנים.
גאוה -
זה לויתן.

אפיקי מגנים -
אלו קשקשים הקבועים בו תחתיו.

חדודי חרס -
אלו סנפירים הפורח בהם.

עטישותיו תהל אור -
ששה דברים יפים לחולה וכו' (כתוב בישעיה ברמז תמ"ב).

מופת הרביעי, מיום שנבראו שמים וארץ לא נמצא אדם עוטש וחיה מחליו, אלא בכל מקום שהיה הולך אם בדרך אם בשוק נפשו יוצאת, עד שבא יעקב אבינו ובקש רחמים על זה.
אמר לפניו: רבש"ע, אל תקח נפשי עד שאצוה את בני, ונעתר לו, שנאמר: ויאמר ליוסף הנה אביך חולה - ושמעו כל מלכי ארץ ותמהו, לפיכך חייב אדם להודות כשמתעטש, שנהפך מן מות לחיים, שנאמר: עטישותיו תהל אור.

ירתיח כסיר מצולה -
אלו מצרים, שנאמר: נצבו כמו נד נוזלים - צרור עומד אינו לא מכניס ולא מוציא, כך היתה נפשם של מצריים צרורה בהם, אין מוציאים ולא מכניסים, מתעלפים מריח המים, שנאמר: ירתיח כסיר מצולה, וישראל נעשה להם בְּשָׂמִים, שנאמר: ים ישים כמרקחה.
ואומר: עורי צפון ובואי תימן וגו'.

את כל גבוה יראה הוא מלך על כל בני שחץ -
וכי השפלים אין הקב"ה רואה, והא כתיב: עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ.

ומהו את כל גבוה יראה?
אמר ר' ברכיה:
אלו הגאותנים שרוחם גסה עליהם ומגביהים עצמם ועושים עצמם אלוהות.
מה הקב"ה עושה להם?
מראה אותם לבריות ועושה אותם שחץ בעולם, שנאמר: הוא מלך על כל בני שחץ, כגון: נבוכדנאצר שעשה אותו שחץ, שנאמר: ומן בני אנשא טריד.
וכן סנחריב ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור.
אמר הקב"ה: אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו.

א"ר בנימין בר לוי:
אם ילך אדם ויגע בתורה וישב לו, אני מראה מעשיו לבריות, וכן אם יטמין אדם עצמו לעשות עבירה, אני מראה מעשיו לבריות, שנאמר": ואני לא אראנו נאם ה' הלא את השמים ואת הארץ אני מלא.

א"ר חמא בר חנינא:
אני ממלא ממנו העליונים והתחתונים ומראהו שחץ לבריות, לפיכך הקב"ה אמר למשה: ראה נתתיך אלהים לפרעה - לך ופרע ממנו והבא עליו עשר מכות.