ילקוט שמעוני, איוב פרק מב
כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב -
אמר רבא:
מכאן שאין אדם נתפס על צערו.
ועתה קחו לכם שבעה פרים -
תניא:
החובל בחברו אע"פ שלא בקש החובל מן הנחבל, הנחבל צריך שיבקש עליו רחמים, שנאמר:
ויתפלל אברהם אל האלהים,
וכן אתה מוצא ברעי איוב, שנאמר:
קחו לכם שבעה פרים ושבעה אילים וגו'.
מה כתיב בתריה?
וה' שב את שבות איוב.
ר' יהודה אמר משום רבן גמליאל:
הרי הוא אומר:
ונתן לך רחמים ורחמך והרבך - סימן זה יהא בידך, כל זמן שאתה רחמן הרחמן ירחם עליך.
וה' שב את שבות איוב -
אמר ליה רבא לרבא בר מרי:
מנא הא מילתא דאמור רבנן כל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחלה?
דכתיב:
וה' שב את שבות איוב בהתפללו בעד רעהו.
א"ל: את אמרת לי מהתם, ואנא אמינא לך מהכא:
ויתפלל אברהם אל האלהים.
וכתיב:
וה' פקד את שרה.
ויוסף ה' את כל אשר לאיוב למשנה -
עיקר שנותיו של איוב לא היו אלא ק"י שנה (כתוב במלכים ברמז רמ"ג):
ויהי לו שבעה בנים ושלוש בנות ויקרא שם האחת ימימה -
שהיתה דומה ליום.
קציעה -
שהיתה ריחה נודף כקציעה.
קרן הפוך -
אמר ר' חסדא:
כי כוחלא כורכמא דיסקא, כדכתיב:
כי תקרעי בפוך עיניך.
א"ר יוחנן:
כי הוה מסיים
ר' מאיר ספרא דאיוב הוה אמר הכי: סוף אדם למות, סוף בהמה לשחיטה, והכל למיתה עומדים, אשרי מי שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו, גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב.