הלא צבא לאנוש עלי ארץ -
אמר ר' אלעזר:
שלשה צבאים הם:
צבא לשמים ולארץ,
צבא לתלמידים,
צבא ליסורים.

לשמים ולארץ, דכתיב: ויכלו השמים והארץ וכל צבאם.
לתלמידים, דכתיב: כל ימי צבאי איחל.
ליסורים, דכתיב: הלא צבא לאנוש עלי ארץ.
כל צביונו של אדם אינו אלא על הארץ, ומה הנאה יש לו?!

וכימי שכיר ימיו -
ר' נחמיה בריה דר' שמואל אמר:
אם זכה - צבא לו.
ואם לא - צבא עליו.

בנה בנין ועלה בידו - צבא לו.
בנה בנין ונפל ממנו ומת - צבא עליו.

אכל פתו והנאתו - צבא לו.
עמד תוך גרונו וחנקתו - צבא עליו.

הרבה צבאים מינה הקב"ה לאדם לתבוע דקיון שלו.
הרבה דובים, הרבה אריות, הרבה נחשים, הרבה עקרבים.
ולא עוד, אלא כימי שכיר ימיו.

בן סירא אמר:
אלוה העלה סמנין מן הארץ, בהם הרופא מרפא את המכה, ובהם רוקח מרקח את המרקחת.

רבנן אמרין:
אפילו דברים שאתה רואה אותם כאלו הם יתרין לברייתו של עולם, כגון: יתושים ופרעושים זבובים, אף הם בכלל ברייתו של עולם, ובכל הקב"ה עושה שליחותו, אפילו על ידי נחש, אפילו על ידי עקרב, אפילו על ידי יתוש, אפילו על ידי צפרדע.

ר' תנחומא בשם ר' מנחמא ר' ברכיה בשם ר' חלבו הוה משתעי:
חד בר נש הוה קאי על כיף נהרא, חמא חד עורדען טען חד עקרב ומגיזה יתיה נהרא, כיון דעבד שליחותיה אהדריה לאתרא.

ר' פנחס בשם ר' חנן דצפורי אמר:
עובדא הוה בחד גבר, דהוה קאים למחצד בהדא בקעה בית טרפא, חמא חד עשבא ולקיט יתה ועבד יתה כלילא לרישיה, אתא חד חויא, ומחא יתיה וקטל יתיה.
אתא ההוא גברא וקם למסתכל בההוא חויא, אמר: תמה אני על מאן דקטל הדין חויא!
אמר ההוא גברא: אנא קטלית יתיה.
אמר ליה: את יכיל מרים הדין עשבא מן רישיה?
א"ל: אין, כיון דארים יתיה אמר ליה: יכיל את מרים הדין חויא בהדין חוטרא?
אמר ליה: אין, כיון דקרב בההוא חויא, מיד נשרו אבריו.

ר' ינאי הוה יתיב ושונה בשער עירו, וראה נחש מרתיע ובא והוה מרדף מהדין סיטרא להדין סיטרא.
אמר: זה הולך לעשות שליחותו מיד נפלה הברה בעיר פלוני בן פלוני נשכו נחש ומת.

ר' אלעזר הוה יתיב ומטייל בבית הכסא אתא חד רומאי וקדים יתיה ויתיב ליה.
אמר: לית דין על מגן!
מיד אתא חויא ומחא יתיה וקטל יתיה, וקרי עליה: ואתן אדם תחתיך - ואתן אדום תחתיך.

ר' יצחק הוה מטייל על משוניתא דימא בקסרין וחמא תמן קולית אחת, והוה מצנע לה והיא מתגלגלא.
אמר: זו מוכנת לעשות שליחותה.
עבר חד בלדר ונכשל בה ומת.
אזלין ופשפשוניה ואשכחוניה טעין כתבין בישין על הדין יהודאין דקסרין וכו' (כתוב בקהלת ברמז תתקע"ב):

כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה -
אמר רבא:
מכאן שכפר איוב בתחית המתים.

ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו -
תניא, ר' יוסי אומר:
אדם נדון בכל יום, שנאמר: ותפקדנו לבקרים.

ר' נתן אומר:
בכל שעה, שנאמר: לרגעים תבחננו.

אמר רבא:
מאי טעמא דר' יוסי?
מאי טעמא?!
כדקאמר טעמא ותפקדנו.

אנן הכי קאמרינן:
כר' נתן מאי טעמא לא קאמר?
דאמר: בחינה, עיוני בעלמא הוא.

פקידה נמי עיוני בעלמא הוא?
אלא א"ר חסדא מהכא:
לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו.

למה שמתני למפגע לך וכו'. -
אלא שכינה הכתוב וכו' (כתוב ברמז צ"ט):