פרק ל

א
וְעַתָּה שָׂחֲקוּ עָלַי צְעִירִים מִמֶּנִּי לְיָמִים אֲשֶׁר-מָאַסְתִּי אֲבוֹתָם לָשִׁית עִם-כַּלְבֵי צֹאנִי:
ב גַּם-כֹּחַ יְדֵיהֶם לָמָּה לִּי עָלֵימוֹ אָבַד כָּלַח:
ג בְּחֶסֶר וּבְכָפָן גַּלְמוּד הָעֹרְקִים צִיָּה אֶמֶשׁ שׁוֹאָה וּמְשֹׁאָה:
ד הַקֹּטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי-שִׂיחַ וְשֹׁרֶשׁ רְתָמִים לַחְמָם:
ה מִן-גֵּו יְגֹרָשׁוּ יָרִיעוּ עָלֵימוֹ כַּגַּנָּב:
ו בַּעֲרוּץ נְחָלִים לִשְׁכֹּן חֹרֵי עָפָר וְכֵפִים:
ז בֵּין-שִׂיחִים יִנְהָקוּ תַּחַת חָרוּל יְסֻפָּחוּ:
ח בְּנֵי-נָבָל גַּם-בְּנֵי בְלִי-שֵׁם נִכְּאוּ מִן-הָאָרֶץ:
ט וְעַתָּה נְגִינָתָם הָיִיתִי וָאֱהִי לָהֶם לְמִלָּה:
י תִּעֲבוּנִי רָחֲקוּ מֶנִּי וּמִפָּנַי לֹא-חָשְׂכוּ רֹק:
יא כִּי- (יִתְרִו) [יִתְרִי] פִתַּח וַיְעַנֵּנִי וְרֶסֶן מִפָּנַי שִׁלֵּחוּ:
יב עַל-יָמִין פִּרְחָח יָקוּמוּ רַגְלַי שִׁלֵּחוּ וַיָּסֹלּוּ עָלַי אָרְחוֹת אֵידָם:
יג נָתְסוּ נְתִיבָתִי (לְהַיָּתִי) [לְהַוָּתִי-] יֹעִילוּ לֹא עֹזֵר לָמוֹ:
יד כְּפֶרֶץ רָחָב יֶאֱתָיוּ תַּחַת שֹׁאָה הִתְגַּלְגָּלוּ:
טו הָהְפַּךְ עָלַי בַּלָּהוֹת תִּרְדֹּף כָּרוּחַ נְדִבָתִי וּכְעָב עָבְרָה יְשֻׁעָתִי:
טז וְעַתָּה עָלַי תִּשְׁתַּפֵּךְ נַפְשִׁי יֹאחֲזוּנִי יְמֵי-עֹנִי:
יז לַיְלָה עֲצָמַי נִקַּר מֵעָלָי וְעֹרְקַי לֹא יִשְׁכָּבוּן:
יח בְּרָב-כֹּחַ יִתְחַפֵּשׂ לְבוּשִׁי כְּפִי כֻּתָּנְתִּי יַאַזְרֵנִי:
יט הֹרַנִי לַחֹמֶר וָאֶתְמַשֵּׁל כֶּעָפָר וָאֵפֶר:
כ אֲשַׁוַּע אֵלֶיךָ וְלֹא תַעֲנֵנִי עָמַדְתִּי וַתִּתְבֹּנֶן בִּי:
כא תֵּהָפֵךְ לְאַכְזָר לִי בְּעֹצֶם יָדְךָ תִשְׂטְמֵנִי:
כב תִּשָּׂאֵנִי אֶל-רוּחַ תַּרְכִּיבֵנִי וּתְמֹגְגֵנִי (תֻּשִׁוָּה) [תֻּשִׁיָּה]:
כג כִּי-יָדַעְתִּי מָוֶת תְּשִׁיבֵנִי וּבֵית מוֹעֵד לְכָל-חָי:
כד אַךְ לֹא-בְעִי יִשְׁלַח-יָד אִם-בְּפִידוֹ לָהֶן שׁוּעַ:
כה אִם-לֹא בָכִיתִי לִקְשֵׁה-יוֹם עָגְמָה נַפְשִׁי לָאֶבְיוֹן:
כו כִּי טוֹב קִוִּיתִי וַיָּבֹא רָע וַאֲיַחֲלָה לְאוֹר וַיָּבֹא אֹפֶל:
כז מֵעַי רֻתְּחוּ וְלֹא-דָמּוּ קִדְּמֻנִי יְמֵי-עֹנִי:
כח קֹדֵר הִלַּכְתִּי בְּלֹא חַמָּה קַמְתִּי בַקָּהָל אֲשַׁוֵּעַ:
כט אָח הָיִיתִי לְתַנִּים וְרֵעַ לִבְנוֹת יַעֲנָה:
ל עוֹרִי שָׁחַר מֵעָלָי וְעַצְמִי-חָרָה מִנִּי-חֹרֶב:
לא וַיְהִי לְאֵבֶל כִּנֹּרִי וְעֻגָבִי לְקוֹל בֹּכִים:

[ל, ב]
כלח -
זמן.

[ל, ג]
בחסר ובכפן גלמוד -
בסבת חסרונם והרעב אשר הם יהיו יחידים בלי חברה.
העורקים ציה אמש ומשואה -
הרודפים ארץ ציה ובאים אליה ורודפים מקום החשך והוא שקראו אמש, ורודפים המקומות השוממים, רצה לומר מקום המדבר, והם שקראם שואה ומשואה.

[ל, ד]
הקוטפים מלוח עלי שיח -
מרוב חסרונם הם כורתים עשב נקרא שמו מלוח על האילן לאכול העשב ההוא, אע"פ שאין העשב ההוא נאות לאכילה.
ושורש רתמים לחמם -
הוא מזונם ולחמם להעדר המזון שם מה מהם והנה הרתמים הוא עשב נקרא כך, או יהיה לחמם מקור ותהיה הלמ"ד משמשת, ויהיה עניינו לחמם עצמם, כי יצטרך להם מה שיחממם בעבור עמדם במקומות הקרים באין מחסה.

[ל, ה]
מן גֵו יגורשו -
מתוך העיר יגורשו.

[ל, ו]
בערוץ נחלים -
הוא הנקיק שעושה הנחל סביבותיו.
חורי עפר וכיפים - מחילות עפר ונקרות הסלעים.

[ל, ז]
בין שיחים יִנְהָקוּ -
בין האילנות יצעקו.
תחת חרול יסופחו -
תחת הקוצים יתנגעו ויתנגפו להכנס הקוצים בבשרם, ויהיה יסופחו מענין ספחת, או יהיה ביאור יסופח יתאספו ויתחברו, מגזירת ספחני נא.

[ל, ח]
נכאו -
הוא מעניין נכה רוח ומבנין נפעל, והרצון שהם שפלים ונכנעים יותר מהארץ.

[ל, ט]
נגינתם הייתי -
ללעג הייתי להם כמו אני מנגינתם.
למלה -
שלא ידברו כי אם בי.

[ל, י]
לא חשכו רוק -
לא נמנעו לרוק כשראו אותי מרוב בזותם אותי.

[ל, יא]
כי יִתְרִי -
מענין מתריהם.
פִתַּח -
התיר.
ורסן מפני שלחו -
רסן היראה אשר היה להם ממני קודם שקרוני אלה הצרות, שלחו והסירו מפני.

[ל, יב]
על ימין פְּרְחַח יקומו -
על ימיני יקומו הילדים והנה נקראו הילדים כן, להמצא הפרח בתחלת הוויית הפרי וכזה אמרו חז"ל פרחי כהונה.
שִׁלֵחוּ -
דחו.
וַיָּסֹלוּ - וידריכו.

[ל, יג]
לְהַוָּתִי יועילו -
לשברי יעזרו.

[ל, יד]
כפרץ רחב יְאֱתָיוּ -
פרץ רחב שיבאו בו המים בשטף יבאו עלי.

[ל, טו]
נדיבתי -
נפשי וכן ישועתי. וקרא הנפש נדיבה כי יגיע מנדיבותה עד שתגיע חקו כל א' מהאברים וקראה גם כן ישועה, לפי שהיא מושיעה הגוף ושומרת אותו מדת ימיו כמו שהתבאר בטבעיות.

[ל, טז]
תשתפך נפשי -
ישתפכו חיי.

[ל, יז]
נקר -
נקב.
ועורקי לא ישכבון - ועורקי הדופקים לא ינוחו, רצה לומר שלא תשקוט תנועתם כלל עם השינה לחוזק המכאוב, ורוב החום הנכרי אשר בי.

[ל, יח]
יתחפש -
ישתנה.
כפי כתנתי יאזרני -
כמו שיסוב פי הכתונת את הצואר, כן יסובבני חליי.

[ל, יט]
הורני לחומר -
תשליכני אל הטיט ואל העפר.

[ל, כ]
עמדתי -
שתקתי.
ותתבונן בי -
ולא תתבונן בי.

[ל, כא]
בעוצם ידך תשטמני -
בתוקף כחך תשנאני.

[ל, כב]
ותמוגגני תושיה -
אתה תמוג ותסיר ממני התושיה והנימוס אשר הייתי מתנהג בו.

[ל, כג]
ובית מועד לכל חי -
הבית אשר הוא נועד לכל חי, והוא הקבר.

[ל, כד]
בעי -
שרשו בעה ובא בשקל מרי ועניינו תפלה. או תהיה הבי"ת משמשת ועניינו בשממון.
בפידו -
באידו.
שׁוּעַ -
צעקה ותפלה. או יהיה מענין נדיבות.

[ל, כה]
עגמה -
דאגה.

[ל, כז]
רתחו -
מענין רתיחה.
ולא דמו - ולא נחו מהרתיחה.

[ל, כח]
בלא חמה -
בלא שמש, והרצון שאין היותי קודר, מפני ששזפתני השמש.

[ל, כט]
לתנים -
שקולם קול נהי וכן קול בנות יענה.

[ל, ל]
שחר -
מענין שחרות.
חרה -
נתיבשה.

הפרק הבא    הפרק הקודם