[לט, ג]
תכרענה -
ותפלחנה ילדיהן, כדי שלא יזיזו ממקומם.

חבליהם תשלחנה -
פירש תשלחנה חבלים ומכאובות על ידיה ואחר כך יתרפאו.

[לט, ד]
יחלמו בניהם -
כעניין ותחלימני.

ירבו -
יגדלו בברירות כמו ברור.

ויש אומרים:
שהוא תרגום חוץ.

[לט, ז]
תשואות -
קולות מן שאון.

[לט, ח]
ירוק -
העניין אחד, כל מקום ירוק.

[לט, י]
התקשר רים בתלם -
כמו תלמיה רוה והענין התקשר רים בתלם, בעבות.

[לט, יא]
התבטח בו -
כי רב חילך, בעבור רוב כחו.

ותעזוב אליו יגיעך -
עניינו זרע השדה שבכחו יחרוש וישדד כמעשה השור.

ויש אומרים:
כי תעזוב תשים על גבו, כענין: עזוב תעזוב עמו והוא רחוק מאד.

[לט, יב]
התאמין בו כי ישוב זרעך -
כי כאשר יחרוש וישדד, ישוב לך הזרע.

וגרנך יאסוף -
בדיש.

[לט, יג]
כנף רננים -
שם עוף, אולי נקרא כן, בעבור נועם קולו.

נעלסה -
כמו נפרשה.
וכן: נתעלסה באהבים.
והטעם האתה נתת לרננים כנף, ונתת אברה - היא הכנף.
וכן: ישאהו על אברתו, וגם רוצה לחסידה והוא עוף יבא למועד ידוע, כי כן כתוב בספר ישעיה.

[לט, יד]
כי תעזוב לארץ ביציה -
זאת תולדתה.

תחמם ביציה -
מגזרת חום.

[לט, טו]
תזוריה -
מגזרת ויזר.

[לט, טז]
הקשיח בניה -
והטעם תתאכזר על בניה, כאילו לא היו שלה וכמהו תקשיח לבנו מיראתך ואין להם שלישי במקרא.

יגיעה בלי פחד -
אין לה פחד על הבצים, שיהיו בניה שתזורם רגל.

[לט, יז]
כי השה -
מטעם: כי נשני אלהים:

ולא -
נתן לה חלק בבינה.

[לט, יח]
תמריא -
תגבה ואין לו חבר.

ויש אומרים:
כי שור ומריא כמהו וטעם מריא, שמן מעולה מלשון רבנן.

תשחק לסוס -
אעבור רוב מרוצתו.

[לט, יט]
רעמה -
כטעם עוות מן: רעמו פנים, או מגזרת רעם:

[לט, כ]
התרעישנו כארבה -
שתשמיע לו רעש במרוצתו, כאשר ישמע לארבה.

הוד נחרו -
כמו: נחרת סוסיו, קול צהלת הסוס.

[לט, כא]
יחפרו -
רגליו בעמק וישיש.

בכח –
שיש בו.

נשק -
ידוע.

[לט, כב]
ישחק -
לדבר שיפחד אדם ממנו:

ולא יחת -
כמו אל תערוץ ואל תחת.

ולא ישוב -
אחור, מפני חרב.

[לט, כג]
תרנה -
קול החצים היוצא מהאשפה כמו ותעבר הרנה.

להב חנית וכידון -
שהם מרוקים, כאילו להב יצא מהם.

[לט, כד]
יגמא ארץ -
יפסע ארץ.
וקרוב ממנו מגמת פניהם והטעם נוכח פניהם, כל כך ישמע ללכת אל מקום המלחמה, שלא יאמין כי קול השופר הוא אמת.

[לט, כה]
בדי שופר -
בשמעו השופר יאמר האח מרוב שמחתו כמו: האח האח והיא מלה תאמר על השמחה בבוא לאדם חפצו, בדי שופר כמו בדי ריק והוא קרוב מטעם אין די בער.

יריח מלחמה -
כמשמעו, כי כן הוא.

רעם שרים -
ישמיעם שרים ותרועה מרחוק.

[לט, כו]
יאבר נץ -
יעופף לתימן, כי יבקש מקום חם.

[לט, כז]
יגביה נשר -
אין עוף שיגבה יותר ממנו.

[לט, כח]
סלע ישכון -
כן תולדתו.

[לט, כט]
חפר אוכל -
יבקש כמו לחפור את כל הארץ וקרוב מגזרת חופר גומץ.
והטעם שהוא במקום גבוה ויבקש מזונו, כטעם כחופר מטמון:

[לט, ל]
ואפרוחיו יעלעו דם -
כמו: ושתו ולעו והטעם יבלעו דם איברי החללים שיביא ויהי העי"ן הראשון כפול, או יהיה מגזרת עלעא בלשון רבנן.
והטעם: ישברו צלעות החלל להוציא דם והראשון נכון בדקדוק, והאחרון עצמו שהוא מגזרת עצם וזה דבר ידוע, כי הנשר יראה ממקום רחוק מאד מקום החללים וירוץ שמה.