[י, א]
משלי שלמה בן חכם ישמח אב -
בעבור שהוא יכיר חכמתו.

תוגת אמו -
כי הכסיל עומד תמיד בבית והאם דואגת בשבילו, או בעבור שהזכיר האב הזכיר האם.

[י, ג]
לא ירעיב -
בעת הרעב.

והות הרשע יהדוף -
השם מן: הוה להם.

[י, ד]
ראש -
יהיה מי שיעשה כף מאזנים לרמות והמתחרצים וטורחים ואינם מרמים ידם תעשירם.

פרוש אחר:
כף רמיה - עושה לאיש רש:

[י, ה]
בן מביש -
שיתן לאביו בושה, בעבור שהוא עצל.

[י, ו]
ברכות -
יביא השם לראש צדיק.

פרוש אחר:
ברכות לראש צדיק -
בחיים.

וזכר צדיק לברכה -
לאחר מותו.

יכסה -
יסתיר החמס שלא יפרידהו ממנו, כמו: יכחידנה תחת לשונו.
והטעם: יעלימו הרעה.
וכן: פי רשע יבלע און:

[י, ז]
זכר צדיק -
יזכרהו השם בעבור ברכתו שתבואהו, כענין: ה' זכרנו יברך.
והטעם: יזכרהו ויברכהו:

ירקב -
יהיה נשכח כעץ רקבון, שלא יצלח.

[י, ח]
חכם לב -
שהחכמה בלבו.

יקח מצות -
שילמדוהו אחרים.

ואויל שפתים -
שתדברנה שפתיו אולת.

ילבט -
פירוש יכשל.

[י, ט]
ילך בטח -
שאיננו מפחד מצרה.

ומעקש דרכיו -
הטובים יודע הוא נודע לאחרים, שהוא מעקש דרכיו בנפלו ברעות, והעד ילך בטח.

פרוש אחר:
יודע -
ישבר מן: וידוע חולי.

[י, י]
קורץ -
לעשות רע.

יתן עצבת -
עצבון לנפשו ואמר: קורץ, שמתיירא לעשות בגלוי והוא ענין רמיזה.

פרוש אחר:
קורץ -
לועג.

יתן עצבת -
לחברו יחר לו אם יראה כי ילעג לו ואחד ירצה לומר, כי לא עשה ללעג וילבטו שפתיו.

[י, יא]
מקור -
כמקור חיים שיחיה מי שילמד מוסר מפיהו, או פיהו הוא המקום שיקירו לו, משם החיים בלמדו מוסריו.

יכסה חמס -
יסתירהו ולא ילמד מוסר.

[י, יב]
שנאה -
היא סבה לעורר המדינים, והאהבה היא תכסה על הפשעים, והעלמת דבר הוא הכסה שלא יודע, והענין, איש שנאה ואיש אהבה.

[י, יג]
תמצא חכמה -
למבקשיה.

ושבט -
בעבור שאינו רוצה ללמוד הדעת, צריך להכותו בשבט.

[י, יד]
יצפנו -
בלבם הדעת שלא ישכחוה, כענין בלבי צפנתי:

ופי אויל -
סבב לו.

מחתה -
שהיתה קרובה אליו בגלל אולתו והענין, שיחתוהו אחרים.

[י, טו]
הון -
ממון העשיר הוא כקרית עוז שיצילהו לרגעים מצרתו, אע"פ שאינו חכם ודלים שהם חסרי לב, רישם יחת אותה.

[י, טז]
פעולת צדיק -
מעשיו בשביל שישיג אורחות חיים.

תבואת רשע -
הוא פרי מחשבותיו, שיחשוב לעשות חטאת.

[י, יז]
אורח -
למצא חיים הוא שמירת המוסר.

ועוזב התוכחת -
הוא מתעה אחרים.

פרוש אחר:
שומר מוסר ועוזב תוכחת מתעה -
שיוכיחוהו לתעות ג"כ אורח חיים ופירוש טוב מאד.

[י, יח]
מכסה ברוב. -
שניהם דבקים.
מכסה השנאה ומסתירה בקרבו, שפתיו דוברות שקר על השווי בעבור.

[י, יט]
רוב דברים -
שידבר מוציא להנצל לשנוא מן הדבה.

לא יחדל פשע -
הרבה, כלומר אינו יכול להשיב מה שידבר ולהחדילו ותנצלהו לפניו.

וחושך שפתיו -
מדברי דבה - הוא משכיל, כנגד הוא כסיל.

[י, כ]
כסף -
ככסף שמדבר דברים נבחרים נחשבות ככסף צרוף ונבחר.

כמעט -
למוד מהם מעט.

פרוש אחר:
לב -
ענינו דעת, פירוש דעתם כמעט הוא נבחר הפך לשון צדיק.

[י, כא]
ירעו -
מלשון מרעה, כלומר ילמדו רוב בני אדם.

וחסר לב -
כנגד צדיק.

ואוילים –
כנגד רבים, כלומר ואוילים בעבור איש חסר לב שיתעם.

ימותו -
טרם עת כלח.

[י, כב]
ברכת ה' -
שיתן לצדיק היא תתן לו עושר.

ולא יוסיף -
השם עצבון לצדיק עצב עם הברכה, והפך זה בעצבון תאכלנה והברכה להוסיף טוב, והמארה חסרון.

[י, כג]
כשחוק, זמה -
היא מחשבת הרעות.

פירוש כשחוק - שהוא נקל לכסיל לעשותו כן, מעשה הזמה נקל בעיניו.

והחכמה לאיש -
מבין כי היא תשמרנו מעשות זמה, על כן חפץ בה.

פרוש אחר:
כחכמה לאיש תבונה, כן ישיש הכסיל לעשות זמה.

[י, כד]
ותאות צדיקים -
להשמיד הרשעים.

יתן -
השם והעד הפסוק הבא אחריו.

[י, כה]
כעבור סופה -
מהרה, כן יעבור רשע פתאום ואיננו, צדיק חזק לצרות כיסוד עולם שלא ימוט.

[י, כו]
כחומץ -
שתולדתו קרה ומשחית השנים, או כעשן שתולדתו חמה ומשחית העינים, כן העצל משחית עניינו השולחים אותו לעשות מלאכתם, וראוי לאדם להיפרד מחברתו.

[י, כז]
תוסיף ימים -
כי ימי האדם אינם קצובים, רק הם כפי הטבע והטבע יתגבר ויעמוד כפי המעשים הנכונים, והעד: למען יאריכון ימיך.
ומה שאמר: את מספר ימיך אמלא, הם שיוכל לחיות כפי, טבעו כי הם במספר.

תקצורנה -
מהזמן שיוכל לחיות, כי השם יחליש כחו או ימיתם על ידי פגע ומקרה, בעבור שאינם יראים ממנו.

[י, כח]
תוחלת צדיקים -
שהם מייחלים לראות מות הרשע, סוף תוחלתם תבואם לידי שמחה מהם במותם.

ותקות רשע -
להאביד הצדיקים, תאבד התאוה והוא מפורש בפסוק הבא.

[י, כט]
מעוז לתום -
תאר על משקל לחם חום או הלמד, כמו בעבור והוא שם דבר.

דרך ה' -
מצותיו.

ומחתה -
הוא הדרך שיחת אותם בשביל שיעזבוהו, שנאמר: צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם.

[י, ל]
צדיק -
לא ימוט לעולם בבא הצרות, או אחרי מותו ישאר זרעו, שנאמר: וצדיקים ישכנו ארץ.

ורשעים -
יאבד זכרם וזרעם.

[י, לא]
ינוב -
מענין תנובה ופירוש יתן תנובת החכמה וניב שפתים כענין תבואת שפתיו ישבע, וכמוהו בין אחים יפריא יתן פרי, ולשון דוברות תהפוכות תכרת שפתם:

[י, לב]
ידעון -
לדבר רצון.

ופי רשעים -
ידע לדבר תהפוכות.