[טז, א-ד]
לאדם, כל, גול, כל -
ד' דבקים.
מערכי לב שיערוך בלבו המחשבות ומאת השם דבור הלשון, שהוא יוציאנו כי טרם הדבור ידענו כענין אין מלה בלשוני, והשם שיודע ומערכי לב רואה מענה איש וזהו כל דרכי איש שהוא זך ונקי, בעיניו רואה השם דרכיו, כי הוא תוכן הרוחות לעשות רצונו.

[טז, ג]
גול -
עם המוזהר ידבר, כלומר הודיעהו דרכיו כי הכל יפעל השם למען הזך ויתן שאלתו ויעשה חפצו באשר ישאל, וכאשר תגול אליו ימלא משאלותיך, וגם לרבות על משאלות הזך, כלומר אפילו גם הרשע יבוא ליום רעה, שלא יזיק לזך.

[טז, ה]
יד ליד -
יד השם בעבור יד הרשע, כלומר יד השם תשחיתהו בעבור ידו שתעשוק, על כן לא יהי נקי, כי יקבל שכרו.

[טז, ו]
סור -
היראה גוררת שיסור מרע.

[טז, ז]
ישלים -
יביאם בברית שלם עמו ומלת גם לרבות על הרצון.

[טז, ח]
טוב מעט -
ממון מקובץ בצדקה מהמון רבה, מקובץ ברשע.

בלא משפט -
ולא יעשה צדקה כמשפט.

[טז, ט]
לב אדם -
צדיק שיחשוב דרכו הראוי לו והשם יכין צעדו שלא יכשל ויעזרהו, כענין: בא ליטהר מסייעין אותו.

[טז, י]
קסם -
חסר כף הדמיון קוסם קסמים, כלומר גוזר גזרים וקסם שם כלל, על גזרת משפט הכוכבים. וכן גזרין שיגזרהו להיות כן, כלומר כקסם שהוא דבר גזור, כן יאות להיות על שפתי מלך, שיגזור במשפט האמת ולא ימעול באמרי פיו.

[טז, יא]
פלס, ומשקל -
לענין אחד הם וכיס מנין, למ"ד לה' כמו בעבור כי הוא צוה לעשות במשקל ובמאזנים כמשפט ומעשהו של הפלס.

כל אבני כיס -
כי השקל עשרים גרה והטעם שלא יהיה שם גדולה וקטנה, ע"א לה' לו הם והטעם: כי הוא חפץ בהם.

[טז, יב-טז]
תועבת, רצון, חמת, באור, קנה -
ה' דבקים.
יאהב כל אחד מן המלכים.

מלקוש -
הוא המטר.
וכן פירושו: המלכים ראויים לתעב עושה רשע, כי בעבור הצדק שיעשו יכון כסאם וירצו דובר הצדק, כלומר דובר אמונים ישרים יאהב המלך, כי חמתו כחמת מלאכי מות, שימיתו פתאום הרשעים.

[טז, יד]
יכפרנה -
יבטלנה וישוב חמתו מאליו, ובאור שיאיר עיניו על החכם, יש חיים ורצונו שירצהו כעב מלקוש שיצמיח הלקש, וקניין החכמה מה טוב לחכם כי יבטל חמת המלך.

חרוץ -
מלשון גזור, כמו: אתה חרצת, או שם זהב כמו כתם.

[טז, יז]
מסלת -
שיורו לסור מרע היא מסלתם ומי שיחפוץ לשמור נפשו שלא תמות, נוצר דרכו הראוי לו והוא דרך המצות.

[טז, יח]
לפני, טוב -
שנים דבקים.

גובה רוח -
על כן טוב לשפל רוח להיות עם ענוים.

מחלק -
מקח בחלק שלל עם גאים, כי אז ישבר כהם להיותו עושק.

[טז, כ]
משכיל -
דבק למעלה, כלומר משכיל על דבר השפלות להשפל - הוא ימצא טוב שייטיב לו השם.

ובוטח בשם -
לא יחפוץ לחלק שלל עם גאים.

אשריו -
שיהא מאושר ברבות טובתו.

[טז, כא]
לחכם לב -
שהחכמה בלבו.

יקרא נבון -
שיבין מה שלא למד.

ומתק שפתים -
טעם ואיש ילמד מתיקון שפתים, אז יוסיף לקח.

והמתק -
רמז לחכמה המתוקה, כענין: ומתוק מדבש.

[טז, כב]
מקור -
פירוש השכל הוא המקור שיקירו משם חיים לבעליו.

ומוסר אוילים -
מוסר אולת.

[טז, כג]
לב, צוף -
שנים דבקים.
חכם יראה השכל על פיהו.

ועל שפתיו יוסיף -
הלב להראות הלקח.

[טז, כד]
צוף -
דבש חסר כ"ף,כלומר כצוף דבש כן אמרי נועם מתוקים:

[טז, כה]
יש דרך ישר -
מי שם לפני איש להתעסק באמרי נועם.

ואחריתה -
שיעזבה ימצא דרכי מות.
ואמר: דרכי, כי סבות המות רבות.

פרוש אחר:
שילך דרכים שיביאוהו למות.

[טז, כו]
אכף -
סבב וגרם, כלומר נפש עמל תעמל לעד כל ימיו, כי פיהו אכף גרם וסבב עליו לעמל, בעבור שלא למד אמרי נועם, והפך זה החכמה תחיה את בעליה.

[טז, כז]
ועל שפתיו -
על כל אחד משפתיו הרעה, כאש צרבת.

פרוש אחר:
המלשין נרגן. דברי סרה ברכילות.

[טז, כח]
איש -
העושה חמס מפתה רעהו, שיעשה חמס כמוהו.

[טז, כט]
בדרך לא טוב -
בלשון זכר.

[טז, ל]
עוצה -
לפי דעתי שיועצם את עיניהם, עוצם עיניו, הם משרש עוצה עיניו והמ"ם סימן הפועלים והראוי עוצה אותם את עיניהם, וכמו כן ותפתח ותראהו את הילד לחללו את ביתו הנכון לחלל אותו.
וכן הפירוש: עוצה עיניו - אוטם עיניו, בעבור שלא ילך לבו אחרי עיניו, בעבור שיחשוב תהפוכות כרצונו.

כלה -
משלים הרעה כאשר חשב.

[טז, לא]
עטרת -
השיבה היא, כעטרת תפארת לראש.

[טז, לב-לג, יז,א]
טוב, בחיק, טוב -
ג' דבקים.

טוב -
עומד במקום שנים

וארך אפים -
הוא טוב מגבור כי הוא יכבוש כעסו והגבור אע"פ שכובש אחרים, אינו יכול לכבוש כעסו.

מושל ברוחו-
לבדו טוב ממושל לוכד עיר, שצריך לעזר אחרים וכאשר יוטל הגורל בחיק ומה' משפטו, איך יפול כן מאת השם, מי שיוכל למשול ברוחו.