[יז, א]
טוב -
הרבה למושלים ברוחם, כפת חרבה שיש שלוה בה.

מבית מלא זבחי ריב -
ומריבה שיתכעסו תמיד.

[יז, ב]
בבן מביש -
כסיל.

יחלוק -
יקח חלק.

[יז, ג-ה]
מצרף, מרע, לועג, סר -
ד' דבקים.

מצרף -
מין כור.

מזין -
הראוי מאזין, כלומר יש מצרף לכסף וכור לזהב לזקקו, וכן יבין הלבבות השם וידע מי שהוא מרע ומחשב רכילות, שהוא על שפת איש.

שמח -
מי ששמח לאיד הרש לא ינקה - לא יהיה נקי כל אחד מהם, כי השם בוחן הלבבות ויתן שכר למרע וללועג ולשמח לאיד.

[יז, ו]
בני בנים -
שבעבורם מכובדים הזקנים, בעבור חכמתם.

ותפארת בנים -
אבות החכמים.

[יז, ז]
לא נאוה לנבל -
לא נחמדת ונאוה לו.

שפת יתר -
כלומר לא יתאוה לעצת שפת חכמים שתביאהו לידי יתרון, אבל לנדיב לא נחמדת לו, כלומר הנדיב לא יתאוה שפתי איש שקר, כאשר התאוה הכסיל.

[יז, ח]
אבן חן -
חסר כ"ף.
וכן ידה ליתד תשלחנה, אע"פ שאין זה מקומו אפרשנו לפי שהוא נעלם, בעבור מלת תשלחנה שהוא בלשון רבות.
וכן עניינו כידה ליתד תשלחנה הנשים הנזכרות בפסוק תבורך מנשים, אם תעשינה כאשר עשתה, על כן תהיה מבורכת יותר מהן.
וכן זה כאבן היקרה שיש לה חן בעיני כל רואיה, כן יש חן לשוחד בעיני בעליו והוא הנותן, כי בעבור שהוא אסור לקחתו לא יקרא הלוקח בעליו.
וכן: אל תמנע טוב מבעליו, כי הוא הלוקח.

[יז, ט]
מכסה -
מי שמבקש לאהוב רעהו, יכסה פשעו שפשע בו ולא יודיעהו.

ושונה בדבר -
לפשוע פעם אחרת.

מפריד אלוף -
שיאהבנו יותר ממנו.

[יז, י]
תחת -
יש אומרים:
מן תנחת עלי ידך, תרגום וירד כמו נזיד, מן ויזד לטעת מן נטע והוא רחוק.

[יז, יא]
אך -
ממעט הגערה מן המרי, כי לא תועיל בו והוא חסר כמו איש מרי, שמרה כי השם יבקש לעשות לו רע.

אכזרי -
שלא ירחמנו.

ישולח בו -
להמיתו.

[יז, יב]
פגוש -
ואל יפגוש בו כסיל בעת אולתו, כי הוא קשה מהדוב.

[יז, יד]
פוטר -
לשון פתיחה, כלומר כפותח מקור מים ההולכים ויתערבו עם אחרים, עד שיתגברו על הארץ, כן הוא ראשית מדון, מדומה למים. וקודם התגלה התערב זה בזה במדון, ראוי הריב לנטוש אותו.

פרוש אחר:
כפטר מים כן ראשית מדון, תתחיל במעט ויצא הרבה.

התגלע -
התגלות.

[יז, טז]
מחיר -
לקנות בו חכמה ואין לו לב שיחפוץ ללמוד.

[יז, יז]
בכל עת -
יאהב איש רעהו ואח אוהב לעת צרה הנולדת ולא יאהב בכל עת.

יולד -
ראוי להיות תולד כמו: ובא עליך רעה.

[יז, יח-יט]
אדם, אוהב -
שנים דבקים.
כלומר אדם שתוקע כף להיות ערב לפני רעהו המלוה, הוא יקרא חסר לב והוא אוהב לעשות, בעבור פשע ומצה שינצה עמו רעהו.

פתחו -
רמז למפתח השפתים, כלומר כאשר הוא מרים קול פתח דבריו לערוב ערובה הוא מבקש שיבואהו שבר פתחו, מן שמור פתחי פיך.

[יז, כ]
יפול ברעה -
שחשב לעשות.

[יז, כא]
נבל -
מדבר נבלות.

[יז, כב]
לב, גהה -
חסר כ"ף מרפא, כלומר הלב שהוא שמח בחלקו ייטיב לגוף כגהה, בעבור שתולדתו לשמוח כמו לא יגהה מכם, אבל רוח נכאה וכועסת על הבלי העולם, תיבש עצם שהוא עיקר הגוף ולא תועיל בו גהה.

[יז, כג]
מחיק -
נסתר שהם ישרות יקח השוחד.

את, כעס -
שנים דבקים.

[יז, כד]
את פני -
החכמה שהוא ילמדה מכל אדם.

בקצה ארץ -
המה משוטטות לבקש חכמה, כי יחשוב אנשי מקומו כסילים כמוהו, על כן מכעיס אביו ברצותו ללכת למרחוק.

[יז, כו]
גם ענוש לצדיק לא טוב -
דבק בפסוק פנים ואחור וגם לרבות על השוחד שיקח רשע ואחרי כן יענש הצדיק.
וכן הוא לענוש הצדיק בדינו לא טוב הענוש, כי שם הפועל הוא מתאר בשם דבר, ולא טוב להכות הנדיבים על ישרם.

[יז, כז]
חושך, גם -
שנים דבקים.
הודיע כי מדת השתיקה טובה, כלומר חושך אמריו ושותק, הוא דעתן ורוח הוא הדעת,] כלומר שדעתו יקרה והפך זה: כל רוחו יוציא כסיל.

וגם -
לרבות על חושך אמריו, גם אויל מחריש חכם יחשב.