[יח, א-ב]
לתאוה, לא -
שנים דבקים.
למ"ד לתאוה כמו בעבור.

נפרד -
הנע והנד והנפרד ממקומו לבקש חכמה, בעבור תאוה שיתאוה ללמוד, ובכל אנשי תושיה יתערב וילך עמם.

[יח, ב]
והכסיל לא יחפוץ -
ללמוד תבונה אלא יחפוץ במה שהתגלה לבו והוא הסכלות, כי הלב הוא נסתר ויתודע ויתגלה בסכלות או בחכמה.

[יח, ג]
בבא -
רמז ליום הולדו.

בא גם בוז -
עמו שיבוז לאחרים ועם קלון שיקלה אותם, באה חרפה שיחרפם.
והטעם: הקלון גורר החרפה, כענין ועבירה גוררת עבירה:

[יח, ד]
מים עמוקים -
שהם קרים וזכים, כן דברי פי איש חכם וכנחל נובע תמיד, כן מקור חכמתו שלא תפסק.

[יח, ה-ז]
שאת, שפתי, פי -
ג' דבקים.
וכן הפירוש: לא טוב לשאת פנים רשע בדינו וכן צדיק בדינו, שהוא זכאי ושפתי כסיל הוא הרשע הנזכר ששפתיו מסבבין שיבואו בריב ופיו יביאהו בריב בעבור מהלומות, כלומר בעבור שיקרה להלום רעהו ולהכותו והנה פיהו יתן מחתה לעצמו, ושפתיו יסבבו מוקש לנפשו ולא טוב לשאת פניו.

[יח, ח-ט]
דברי, גם -
ב' דבקים.
כמתלהמים כדברים מסותרים ומתכסין מן דברי הרכיל שידברם בסתר, ובטן כמו ללב וגם לרבות, כלומר מדבר הרגינות גם הוא מתרפה במלאכתו שלא יעשנה בהיותו רכיל.

אח הוא לאדון המשחית -
מה שיש ברשותו ואמר אח בעבור שהוא דומה לו בהשחתת מלאכתו, וכמו ועשה אח כי מעשה הרע, הוא אח לעבירות.

[יח, י-יב]
מגדל עוז שם ה', הון, לפני -
ג' דבקים.
בו -
בשמו ירוץ שלא יכשל או ירצץ אויבו, אע"פ שהוא בשורק כמו: ארוץ גדוד ונשגב בעת יסובבהו ולא יוכל לו.

[יח, יא]
וכחומה -
הכ"ף משמש לפניו וכן הפירוש כמגדל עוז, כן שם ה' לצדיק בעת צרה.

והון עשיר -
מדומה בעיניו כקרית עוזו ויחשוב שיהיה נשגב בו כצדיק בשם וכחומה נשגבה, יחשוב הונו שהוא בבית משכיתו תרגום וישקף ואסתכי.

[יח, יג]
משיב דבר -
לשואלים טרם שיבין כמו גוי אשר לא תשמע לשונו, האולת היא תהיה לעצמו.

פרוש אחר:
האולת היא תחשב לו וכלימה שיכלימהו, המדבר עמו או אחרים.

[יח, יד]
רוח, לב -
ב' דבקים.
פירוש רוח איש יסבול חליו ומדות הגוף וזו היא הרוח המשכלת, החכמה סובלת הדאגות.

ורוח נכאה -
היא המתעצבת והכועסת על הבלי העולם, כאשר לא תשיגם משקל נכאה מלאה.

מי ישאנה -
בהיותה נכאה כי היא נושאת הגוף, אע"פ שהיא נשואה בתוכו וזאת הרוח הנכאה, לא תלמוד חכמה אבל לב נבון הסובל מחלתו, יקנה הדעת בתבונתו.

ואזן חכמים -
סובלי הקורות תבקש לשמוע הדעת.

[יח, טז-יז]
מתן, צדיק -
ב' דבקים.

ומתן -
רמז לשחד שיתן יוציאהו למרחב מצרתו.

ולפני גדולים ינחנו -
הם לוקחי השוחד, שלא יכשל לפניהם בדין.

[יח, יז]
צדיק -
שיצדיקוהו הגדולים.

הראשון -
הוא הנותן המתן.

ובא -
אף על פי שיבא רעהו ויחקרהו בדין, לא יוכל להרשיעו.

[יח, יח]
מדינים, אח -
שנים דבקים.

נפשע -
בעבור הפשע היוצא ממנו יקרא כן ומלת בריח כולל הדלתות והזכירו בעבור שאין להם חוזק ועוז, כי אם עם הבריח וארמון הוא מבצר, כלומר ובין עצומים וחזקים יפריד הגורם שלא ילחמו ואפילו יהיה אח יותר נפשע מקרית עוז הפושעים במלכם, כענין תפשע לבנה ומדיני האח יהיו כעוז בריח ארמון, הגורל יפריד ביניהם.

ואמר: אח - כי רוב התגרות הם על נחלת האחים.

[יח, כ-כא]
מפרי, מות -
ב' דבקים.

ביד -
מקום.

יאכל -
פריה כנגד תבואת שפתיו, כלומר אם ידבר רע - יבואהו מות, ועל דבר טוב - ישיג חיים.

[יח, כב]
מצא -
שהיא יבקש להיותם עזר כנגדו וימצאה, הוא ימצא טוב השם ימציאהו טובתו, בעבור הדבקו במה שגזר עליו השם.

[יח, כג]
תחנונים ידבר רש -
בבקשו מאומה מהעשיר.

ועזות –
פירושו אמרות עזות.

[יח, כד]
רעים -
כמו זדים נצים והעד עליו להתרועע, או יהיה מנחי הלמד על משקל גאים, ורע על משקל גא מאד, כלומר איש יאהב רעים, כדי שיתרועעו עמו ויתחברו אליו, כי יש אוהב שדבק מאח.