ראב"ע משלי פרק ב
[ב, א]
בני אם תקח אמרי וגו' -
אז תבין צדק הנזכרים בראש הספר, וכאשר תשיג לזה המקום ואמר: כי תבוא חכמה היא תבוא לך, כמו איש לביתו.
תבונה תנצרכה –
להצילך מאשה זרה.
[ב, ז]
תושיה -
התי"ו נוסף מן יש ותקרא כן החכמה, בעבור שהיא יש ועומדת לעד והשם יצפננה לישרים, בעבור שינצרו בה
ארחות משפט - והם המצות.
ודרך חסידיו ישמור –
השם, כאשר ישמרו האורחות.
[ב, ט]
אז תבין -
מושך שנים עמו וכן הוא:
תבין מישרים, ותבין
כל מעגל טוב.
[ב, י]
כי תבוא -
כאשר תבוא חכמה בלבך,
ינעם -
בלשון זכר, כמו:
דעת לנבון נקל.
[ב, יא]
תנצרכה -
כדי שתצילך מדרך איש רע.
[ב, יב]
תהפוכות -
הדברים שאינם על תקונם והענין העוזבים ארחות יושר והם תהפוכות.
[ב, יד]
בתהפוכות רע -
פירוש איש רע.
ונלוזים -
מעוקלים.
[ב, טז]
להצילך -
פירושו כי כאשר
התבונה תנצרכה מאיש רע, כן תצילך מאשה רעה ונכריה, בעבור שלא למדו מעשה הטוב, כאילו הם מזרע זר ונכרי.
[ב, יז]
ברית אלהיה -
כי הנשים נכנסות עם האנשים בברית השם, שלא יבגוד ואיש באשתו והיא בגדה בזרותה,
פרוש אחר:
שם שמו ביניהם ואם הוסר מהם, נותר אש ואש.
[ב, יח]
כי שחה -
האשה עצמה
שחה אל מות שהוא
ביתה והוא עומד ואיננו יוצא כאשר חשבו רבים.
רפאים -
מתים והוא מלשון נרפים, בעבור שתשש כחם, כענין
וגבר ימות ויחלש.
[ב, יט]
כל באיה -
באים אליה,
לא ישובון -
מדרכם הרע ולא יוכלו להשיג
ארחות חיי נפש.