[כ, א]
לץ היין -
חסר איש היין לץ הוא הומה פירוש צועק שיתנו לו שכר.

לא יחכם -
לא ילמד חכמה בהתעסקו ביין.

[כ, ב]
נהם ככפיר, מתעברו-
מתעבר עמו, נפשו הוא החוטא, בעבור שאינו חולק כבוד למלכות.

[כ, ג]
כבוד -
שהמלך יכבד לאיש המתעבר, אם ישב וישקוט ממריבה, על כן בקמץ הלמ"ד כי הוא ידוע והוא המתעבר עמו.

יתגלה -
יתערב במריבה.

[כ, ד]
מחורף -
המ"ם תחת בי"ת, כלומר בעת החורף.

ושאל -
שישאל מן הקוצרים ולא יתנו לו מאומה, בעבור עצלותו.

[כ, ה]
מים עמוקים -
חסר כ"ף, כלומר כמים עמוקים שהם קרים וזכים ורגל לא תרפסם, כן החכמה והעצה שהיא בלב איש, זכה וברורה.

ואיש -
אחר ידע התבונות ידלה העצה מלבו, כלומר ילמדה מנו.

[כ, ו]
רב אדם -
כלומר הרוב בבני אדם כל אחד יקרא חסדו, כלומר יתפאר שיעשה חסד ולא יקראהו מי ימצא.

פרוש אחר:
שיאמר אמת על נפשו.

[כ, ז]
מתהלך בתומו -
הוא יקרא צדיק.

אשרי בניו אחריו -
כי בגלל צדקו יהיו מכובדים עד שיאשרום אחרים, הנה ירש אדם מטובת אביו.

[כ, ח]
ומלך שישב על כסאו לעשות דין, הוא יזרה כל מי שהוא רע בעיניו, כי אז יעמוד על כסאו.

[כ, ט]
מי -
זה שיאמר זכיתי לבי מעון נעורי, טהרתי מחטא ילדותי?
והטעם: אין אדם שילך תמיד בתומו ולא יחטא.

[כ, יא]
גם, יתנכר -
הפך ההכרה, וכן: ויתנכר אליהם.
והענין שהתנכר מן הנערות בעבור מעלליו.

אם זך -
מחטא ואם ישר פעלו, כי הנער הכסיל נודע ונכר באולתו וזה מתנכר במעשיו הטובים, כאילו מתכסה בהם ולא יכירו רואיו מעשיו אם נער עשם, כאשר הם זכים וישרים.

[כ, יב-יד]
אזן, אל, רע -
ג' דבקים.
כלומר מאזן לשמוע מוסר והעין לראות התוכחת עשה השם, על כן אל תאהב שנה, שלא נברא העין לישן כי אם שעה ידועה, ואחרי כן לראות ולבחור בדרכי המוסר.

פקח עיניך -
מן השינה, כי אז תשבע לחם, וראה הקונה שיאמר על הממכר רע רע ויבזהו, כדי שיוכל לקנות בזול וכאשר הולך בעצמו עם הממכר, אז יתהלל ויתפאר בעצמו ויאמר שהוא יודע לקנות דבר נחמד ובאמת כן הוא, שיש זהב ופנינים רבים למי שיש לו שפתי דעת, שידע בעסקי סחורה.

[כ, טז]
לקח -
חבלהו, לשון צווי:

[כ, יז]
ערב, לחם שקר -
שהעיד שקרים בעבורו.

[כ, יח]
מחשבות, תכון -
כל אחת בעצה שיועץ עם חברו, או יכון מה שחשב לעשות.

[כ, יט]
ולפותה -
שיפתוהו אחרים.

לא תתערב -
שיגלה סודך והוא הרכיל.

[כ, כ]
נרו -
רמז לנשמתו ידעך, כנגד מות יומת.

באישון חשך -
כפול, כלומר שימות בחשיכה, או החשך משל לצרות.

[כ, כא]
מבוהלת בראשונה -
מגזלה.

ואחריתה -
שהיא גזולה לא תבורך.
והטעם: לא ירדו עליה גשמי ברכה.
וכתוב מבוחלת בחי"ת להודיע כי נחלה גזלה היא נמאסת ונגעלת לשם, מן בחלה בה:

[כ, כב]
אל -
ה"א אשלמה מחובר במקף ברי"ש רע, וכן הפירוש: לא תאמר לשלם רע למרעים לך.

קוה לשם -
שיש לו כח לשלם לו גמול ויושע לך מידם.

[כ, כד-כה]
מה', מוקש -
שנים דבקים.
מצעדי שיצעד ללכת.

ואדם -
איננו מבין עת לכתו, עד כי השם יוליכהו ויושיבהו אשר מאתו מצעדי גבר, והוא יתן מוקש בלכתו לאשר ילע ויאכל קדש, ואחר שינקש ידור נדרים להביא לבקר אויל, ינצל מן המוקש וילע מן בלעיך,
יעלעו דם כמו יבלע.

[כ, כו]
מזרה -
להעיק אותם וכבר השיב עליהם אופן עגלה לדוש אותם, כלומר ידכאם ואחרי כן יסירם מפניו.

[כ, כז]
נר ה' נשמת אדם -
דרך משל, כי הנשמה אצולה מאורו ובית מנוחתה מראש ומשם תאיר לרוח ולנפש בשכלה ויאורו באורה, על כן יקרא נרו כאילו הוא מחפש בו חדרי בטן, והוא רמז ללב, שהוא חדר המחשבות.

פרוש אחר:
נר ה' -
ירמוז לאור שכלו, כלומר נר אלהים חופש נשמת אדם וחופש כל חדרי בטן, והשם כאשר יחפש לב המלך וידע מה שיחשוב לב רשעים, אז ישלח חסדו ואמתו לנצור המלך מצרה ויסעוד השם כסאו, בעבור החסד שיעשה המלך.

[כ, כט-ל]
תפארת, חבורות. -
שנים דבקים.
חבורות שיחובר בם האדם.

פצע -
שיצא מהם הדם.

תמרוק -
מענין תמרוקיה,
מרקו הרמחים,
מורק ושוטף, והוא על משקל תגמול, כלומר כאשר תפארת בחורים הוא כחם ושיבת הזקנים בחכמה היא הדרם שיהדרום אחרים, כן חבורות פצע הדר להיות תמרוק באיש רע שיסיר רעותיו וכן מכות שתגענה עד חדרי בטנם, הם תמרוקי הרשע.