[כא, א]
פלגי -
חסר כ"ף.

על כל אשר יחפוץ -
השם יטה לב המלך.

[כא, ב-ג]
כל, עשה -
שנים דבקים.
פירוש: כל דרך איש ישר בעיניו רואה השם והוא תוכן לבות לעשות רצונו, על כן ידענו ועיניו רמז לשכלו ומעשה צדק והמשפט, הוא נבחר לשם מזבח.

[כא, ד]
רום -
על משקל סוג, כלומר רום שירים עיניו בגאוה הפך ושח עינים.

ורחב לב -
שירחיבהו לסבול הצרות וירא מהשם.

נר -
חסר יו"ד וטעמו שיניר ויחרוש הרשע, לעשות חטאת ענין שלשתם.

[כא, ה]
מחשבות -
אדם חרוץ.

אך למותר -
שיש לו יתרון בהתעסקו בסחורה ואך למעט מעשה הרשעים הנזכרים.

וכל אץ -
כענין אץ ברגלים שירוץ לרעה, בעבור שיבואהו מחסור הוא אץ וממהר ואך למעט מותר החרוץ.

[כא, ו-ח]
פועל, שוד, הפכפך -
ג' דבקים.
וכן הוא פועל שיפעלהו הון אוצרות בעבור לשון שקר, שהעיד שקר.

הבל נדף -
ילך פועל ההמון או הפועל יקרא הבל, כי מהבל ושקר יקבצוהו על כן יהי נדף והם מבקשי מות המעידים שקר, וכן שוד שישודדו אחרים וישימו השוד באוצרותם יגורם מן מגוררות במגרה כלומר ישברם.

הפכפך -
שם תאר לדרך והוא הפך הישר, כלומר הפכפך הוא דרך איש ודרך זר.

[כא, ט]
טוב לשבת על פנת גג -
כי בנפול הבית תשאר הפנה, כי הוא חוזק הבנין וטוב שבת עליה לבד, לסבול הרוח מסבול אשת מדינים.

חבר -
שם דבר, כי שם התאר מלרע כלומר ובית חברה, כלומר שיהיה לו בית להתחבר עמה.

[כא, י]
נפש רשע אותה -
לעשות רע ולא ימצא חן בעיניו רעהו.

[כא, יא]
בענש -
שיענשהו ב"ד והוא פועל יוצא, כמו: וענשו אותו או בענוש בתתו עונש, אז ילמד חכמה הפתי.

ובהשכיל -
פועל יוצא לאחר.

יקח דעת -
בלבו.

[כא, יב]
משכיל -
מלמד שכל לבית רשע, כמו: איש וביתו והבית רמז לבנים.

פרוש אחר:
משכיל עומד וטעם לומד שכל בעבור בית רשע שעושין הרשע ומסלף דרך קללה שהשם יסלפם ויאבדם, וזה הנכון.

[כא, יג]
אוטם -
סוגר מזעקת דל שיזעק אליו מפני עשקו.

גם הוא יקרא -
לשם, או לבני אדם בעת צרתו.

[כא, יד]
יכפה -
פירוש ישפיל, כמו יכפף כמו שוגג ומשגה המחוקק מחוקה והוא פועל יוצא, והוא עומד במקום שנים, כלומר שחד המובא בחיק כלומר בסתר - יכפה חמה עזה ובזה הפירוש הזכיר, שאם לא תועילהו צעקתו יתן מתן ושחד, כי הם ישפילו האף והחמה, כי מדתם לעלות בפני האדם והשוחד יכפם וישכילם.

[כא, טו]
שמחה -
שתבואהו שמחת ישועה, בעשותו משפט.

ומחתה -
תבא לפועלי און.

[כא, טז]
תועה -
כי החכמה היא דרך ישרה והעוזב אותה הוא תועה במעשה הרע.

מדרך השכל -
והוא שם התאר, או שם פועל.

רפאים -
מתים.

ינוח -
שלא יתעה עוד או שם תהיה מנוחתו, ולא יהיה לו חלק עם הצדיקים, והוא הנכון.

[כא, יז]
איש אוהב שמחה -
שמחת מאכל ומשתה הוא איש מחסור.
והטעם: יחסר כל וזהו אוהב יין ושמן לאכלו לא יעשיר, כלומר לא יקבץ עושר.

[כא, יח]
כפר -
כלומר שינצל הצדיק מן הצרות היורדות ויפול הרשע תחתיו.

[כא, יט]
טוב שבת בארץ מדבר -
לסבול החורב והקרח מאשת מדינים, כלומר מאשה שתכעיס בעלה.

[כא, כ]
אוצר -
שם כלל על מה שיאצור האדם מן המאכלים הטובים והזכיר השמן לבדו, כי הוא משובח מכלם אשר בו יכבדו אלהים ואנשים, בעבור דשנו הטוב שמוהו ראש לעצים, והעד שהחכם יאצרהו ולא יאכלהו.

וכסיל -
כנגד חכם כי מיד שיקנהו יבלעהו ואם כסיל סמוך לאדם, הוא שם העין וכמוהו זובח אדם, או האדם הוא הכסיל ושניהם נכונים.

[כא, כא]
רודף -
שימהר לעשותו צדקה כאילו רודף אותה ימצא חיים, שיאריכון ימיו ימצא צרכו מאל ישעו.

וכבוד –
שיכבדוהו בני אדם, או יתן לו כבוד השם, כלומר ממון מן כבד מאוד.

[כא, כב]
עיר גבורים עלה חכם -
להורות כי טובה חכמה מגבורה.

עוז -
רמז לחומות, כענין: עד רדת חומותיך.

מבטחה -
שהיו בוטחים בה הגבורים.

[כא, כג]
שומר פיו ולשונו -
שניהם שותפים בדבור והענין שישמרם מדבר גנות, אז ישמור נפשו מכל דבר רע.

פרוש אחר:
שומר פיו –
מאוכל

ולשונו –
מדבר הרע.

[כא, כד]
יהיר -
כמו: גבר יהיר, כלומר זד מתגאה.

לץ שמו -
ואמרו רז"ל:
כיון שנתיהר עליהם בעברה שיתעבר לעשות זדון והעברה רמז לחמה שעברה וגברה על מדת הרצון, כענין עברו ראשי בהתגבר העונות.

[כא, כה-כו]
תאות, כל. -
ב' דבקים.
תמיתנו כאשר לא ישיג מה שיתאוה.

כי מאנו -
כאילו הוא חפץ לעשות וידיו אומרים לא תעשה.

[כא, כו]
וצדיק יתן -
לעצל.

ולא יחשוך -
מתנותיו.

[כא, כז]
זבח -
עולות ושאר הקרבנות והעד וזבחת עליו את עולותיך וגומר, כלומר זבחים שיקריבו תמיד הרשעים, יתעב השם וגם כי בעבור שיעשו הזמה יביאום יותר יתעבם.

[כא, כח]
עד -
כאילו הוא עד שקר.

ואיש שומע -
שאבד העד כל ימי נצחו ידבר לאחרים, כי בעבור שקרו אבד זכרו.

[כא, כט]
העז -
נתן העזוז בפניו ולא יתבייש ואדם ישר יוכל להבין דרכו הראוי ולא להיות עז פנים.

[כא, ל-לא]
אין, סוס -
שנים דבקים.
כלומר אין איש שתועילהו חכמתו ותבונתו ועצתו כנגד ה', כלומר ינצל מידו באחת מהם אף על פי שיכינו סוס לנוס, בעבור יום מלחמה אין יכולת להימלט ולהושיע נפשם, כי לשם התשועה והוא יתננה למי שירצה.